אתה באמת זוכר? איפה הייתם ב-11 לספטמבר, 2001? אסון התאומים הוא אחד הרגעים שכל אזרח אמריקאי – ואולי רוב בני האדם שהיו מעודכנים בזמן אמת במאורע – זוכר איפה היה כששמע על התקפת הטרור הנוראית. זה מה שנקרא בשפה המקצועית “זיכרון אירועי” (Flashbulb memory). אבל האם אנחנו באמת זוכרים בדיוק איפה היינו? ב-12 בספטמבר, יום לאחר נפילת התאומים חוקרים באוניברסיטה ביקשו מ-54 סטודנטים לענות על...
אינספור מהגרים יהודים עברו תחת המסר של פסל החירות. גם בממלכת ישראל הקדומה היה דבר דומה. ויש גם מסר לראש השנה.
"אנחנו לא שוויוניים?" מעשה בזוג ישראלי שלא רצה להתחתן כדת משה וישראל.
היהדות מטיפה ל"חינוך לכולם", אך בגמרא מסופר על כמה ישיבות אליטיסטיות מאוד. מדוע היו כל כך בררנים, ומה זה מספר על הגישה היהודית?
חז"ל קובעים, שבן להורים חרשים ועוורים פטור מאחריות למעשיו בעתיד, ואינו יכול להיות 'בן סורר ומורה'. הסיבה: מאחר וההורים לא 'שמעו' ו'ראו' את מצוקותיו בילדותו הוא הגיע למצבו השפל. כיהודים, עלינו לפקוח עין ואוזן ולהחיש עזרה רוחנית לכל מבקש.
התורה משחררת משירות במלחמה שלושה אנשים: נושא אישה, נוטע כרם או בונה בית, רק כדי לעזור לאדם רביעי, לפחדן, לחמוק מהמלחמה מבלי לבלוט ולחוש בעלבון חבריו. על דאגתה של התורה לאדם יחיד, גם על חשבון טובת הכלל.
קומדיה מוצלחת לא מבטיחה להביא לאדם שמחה פנימית. עשייה, התנדבות ומעשי חסד מייצרים לאדם שמחת חיים אמיתית ומספקים לו אושר רב.
במקום להתמסר לתחושת פחד וחוסר אונים בעקבות וריאנט הדלתא, יש לחזק את הביטחון בה' באמצעות מחשבה חיובית, שתגבר על הפחדים שמבחוץ.
שני שחקנים יהודיים עשו היסטוריה כשעלו לליגת הבייסבול הבכירה של ארצות הברית, ואמריקה כולה נחשפה לשמירת השבת שלהם.
שתי זכירות, כל-כך שונות: אפשר להתמקד באירועיה הקשים של השואה, וניתן להעלות על נס את הגיבורים שהאמינו בהשגחה, וסיכנו את נפשם כדי להציל יהודים.
you're currently offline