בין מרכיבי החרוסת נמצא התפוח שמעלה על נס את מסירות נפשן של האימהות היהודיות שפעלו במצרים במסירות נפש כדי להמשיך את שושלת העם היהודי וללדת ילדים יהודיים, למרות הקושי והסכנה הגדולה.
האתגר הגדול – החינוך
מקובל לחשוב שבני המעמד הנמוך 'מוסללים' לחיי דחק, אולם חז"ל והמציאות מוכיחים שדווקא אלו שחוו קושי בילדותם מתאמצים להצליח יותר מחבריהם שקיבלו הכול. ואיך זה קשור לשאלות הילדים בליל הסדר?
אחרון של פסח: לדון את ההורים לכף זכות…
הורים משתדלים לעשות ככל יכולתם להיטיב עם ילדיהם. הדבר נכון תמיד, גם למי שזכורה לו חוויה אחרת.
שביעי של פסח: בנישואים מוצלחים זה הכול בזכותה…
התורה קוראת לו 'חג המצות' ומעלה על נס את האמונה המוחלטת של בני-ישראל בה'. ואילו בני-ישראל מכנים אותו 'חג הפסח', ומודים לה' על שדילג על בתיהם להצילם מהמצרים.
מדוע משה רבינו לא מוזכר בהגדה?
האיש שהוביל את העם ממצרים בעזרת ניסים מופלאים, ממודר לגמרי מההגדה. הדבר מלמדנו שהקשר של יהודי צריך להיות מושתת על אמונה פנימית ואיתנה.
ארבע קושיות – אבל איפה התשובות?
התירוץ לארבעת הקושיות בתחילת הסדר מגיע בסופו, עם ההכרה וההפנמה של המסובים בדבר האמונה הגדולה בה' שמסירה מאליה את כל הקושיות.
אחרון של פסח – מלאך או אדם – מי נעלה יותר
עיתונאי ישראלי מוצא את עצמו מתרוצץ ברחובות וינה בחיפוש אחר מצה שמורה, ולבסוף מוצא 'מלאך' שהגיש לו את שביקש. האם אנחנו מלאכים, או נעלים מהם?
שביעי של פסח – בין שמחה לאושר
החגים הם תחנות בהם נתדלק אושר ושמחה. שביעי של פסח הוא חג השירה, ועלינו למלא את המצבר עד לחג הבא, בעוד שישה שבועות.
אחרון של פסח – ״שהחיינו״!
איזה מן חג זה בו לא אומרים 'שהחיינו'? על הברכה שמקדשת את ההווה, מנציחה את הרגע ומלמדת אותנו להודות על מה שיש.
ב׳ דחג הפסח: לנצח בלי להלחם
ארבעה מלכים, וארבע מלחמות. כיצד מלכי ישראל הכריעו מערכות דרמטיות, בעזרה ישירה מלמעלה.