קטגוריהויחי

בימים בהם "נסתמו עיניהם של ישראל בגלות", עלינו לראות גם את הניסים והטוב שיורד מלמעלה, ולהיות גאים בזהותנו היהודית.

כאשר שריפה כלתה את כתבי החסידות של ה'צמח צדק', תהה הרבי כיצד החסידים נמנעו מלגנוב את הכתבים. על תופעת גניבה חיובית וכיצד מצוות קשות להשגה מעוררות בנו תשוקה עזה ביותר לקיימן.

התורה רואה בעיקרון 'מידה כנגד מידה' מוטיב מרכזי מוביל. כך קורה במכת בכורות, בעונשו של המצורע, בקבורת יוסף הצדיק ובפטירת מרים. האם יש לנהוג כך גם ביחס לאויבי ישראל?

כאשר האגו מוסט הצידה מתגלה הכוח הסגולי של עם ישראל שבכוחו לגבור על כל אויב בדרך ניסית ומהירה.

הבדלי הגישה בין יעקב שרצה להיקבר בישראל, ליוסף שנקבר תחילה במצרים, נעוץ בפערי הדורות ובצורך של יהודים לעלות לקבר צדיק שחש ומזדהה יותר עם מצוקתם.

יוסף ודוד, מנהיגי ענק בעם ישראל, גדלו כנטע זר בסביבה מנוכרת ועוינת להם, אולם הם הפכו לרלוונטיים כפי שאף אדם לא שיער.

יוסף מופתע מהחשש שעולה אצל אחיו שישיב להם נקמה, ומגיב בבכי. יוסף מצר על העובדה שהאחים אינם מבינים את התמונה הגדולה, את הכוונה העליונה שבשלה התרחשו האירועים הסוערים שחוותה המשפחה.

יוסף עומד במבחן הנאמנות, ונשמע לדרישת יעקב אביו, בניגוד לרצון פרעה שגידל, רומם והיטיב עמו. אחרי שבע-עשרה שנה של חיים משותפים, מגיע הרגע בו יעקב מודה לאלוקים על שיוסף נותר בצדקותו.

לאחר שבע-עשרה שנים בהם המשפחה מאוחדת, יוסף מגלה שהאחים חוששים כי הוא שונא אותם. הוא מתאכזב לגלות שאהבתם אליו לא היתה שלמה, ופורץ בבכי כאוב. האם העמדת פנים היא תכונה שלילית תמיד?