קטגוריהדברים

כחמישים שנה לאחר חורבן בית המקדש השני, ניתנה ליהודים רשות מהשלטון הרומי לבנותו מחדש. כאשר צורפה דרישה לשנות, ולו במעט, את מידות הבניין, הם ויתרו על כל הבנייה. כי ביהדות, סטייה קלה מציווי ה' שוללת את כל מהותה וקדושתה של המצווה.

שני בתי כנסת בעיר העתיקה בירושלים, 'החורבה' ו'צמח צדק'. הראשון שנבנה, נחרב ונבנה שוב, מסמל את הגלות. ה'צמח צדק' לעומתו, שנשאר עומד בשלמותו, מסמל את הנצחיות והשלמות של בית המקדש השלישי שלא ייחרב לעולם.

היהדות מכירה בקיום המזלות, וכשמתבוננים בהם רואים איך שכל אחד מהמזלות מסמל אירוע בהיסטוריה היהודית של אותו חודש.

בשונה מהאידיאולוגיה המודרנית שהולכת עד הקצה, היהדות יודעת להבדיל בין עיקר לתפל ולמצוא את שביל הזהב בתבונה ובשכל ישר.

בימי בית שני עלתה דילמה האם להתאבל בתשעה באב על חורבן בית ראשון, או לשמוח בעובדת קיומו של בית-המקדש השני. האם בכוחנו לדחות את הצום?

שלושה נביאים בשלושה תקופות קשות לעם היהודי שואלים "איכה?". גם היום יכול יהודי לשאול מהיכן יגיע לו הכוח להתמודד עם קשיי הגלות. משיב לו הקדוש-ברוך-הוא שאת הסוד יש ללמוד ממשה.

כיצד יהודי אחד מצליח להדוף שיירה אדירה של כוח מצרי בדרכם לכיבוש תל-אביב, ומדוע בגלל חוסר כבוד של קמצא לבר קמצא נחרב בית המקדש? על כוחו היחיד.

מאז נחרבו בתי המקדש, וניסיונות המרד כשלו, חלחלה ההבנה כי בנייתו מחדש תיעשה רק על ידי שלום ואחדות בתוך עם ישראל. כך נגיע אל המנוחה.

בברירה הכואבת בין הבית הכי קדוש לעם הכי קדוש, אלוקים בוחר בנו. מיוחד לפרשת דברים ותשעה באב.