פרשת עגלה ערופה מלמדת אותנו שהאחריות על מותו של אדם חלה על הקהילה כולה. המסר חד וברור: עלינו לקחת אחריות ולדאוג שלא יהיה בסביבתנו אף יהודי בודד, בגשמיות וברוחניות.
This post is also available in: English
פרשת עגלה ערופה מלמדת אותנו שהאחריות על מותו של אדם חלה על הקהילה כולה. המסר חד וברור: עלינו לקחת אחריות ולדאוג שלא יהיה בסביבתנו אף יהודי בודד, בגשמיות וברוחניות.
התורה משאירה את מיקומו של בית המקדש נסתר, כך היה גם אצל אברהם בציווי של העקדה " על אחד ההרים אשר אומר אליך" ובמסע בני ישראל במדבר. כדי ללמד אותנו שעלינו לצעוד אחרי ה' מתוך אמונה וביטחון, ולסמוך על ה' שיוביל אותנו אל המקום הנכון.
באופן מפתיע, דווקא הגלות הביאה עמה פוטנציאל של התעלות והתקדמות רוחנית. התפילה, מנהג קריאת ההפטרה ועד יצירת התלמוד הבבלי, כולם התפתחו מתוך שבר הגלות.
לאורך מאות שנים שכן המשכן בשילה ובמקום התרחשו אירועים מכוננים. המשכן שם מכונה 'מנוחה' ומלך המשיח נקרא 'שילה'.
מדוע אנו מכסים את החלות לפני הקידוש? החלות הן זכר ל'לחם משנה', המן שירד במדבר בין שכבות הטל, כדי להדגיש שהן הוכנו לכבוד השבת, וכדי לשמור על סדר הברכות ההלכתי.
החובה לדאוג לחינוך יהודי אינה מוגבלת להורים בלבד, אלא מוטלת על כלל הציבור. כל יהודי אחראי לחינוכם של כל ילדי ישראל, ללא קשר לעדה, מגזר או קהילה.
ביום ט"ו באב, שבו התרחשו כמה אירועים היסטוריים, נהגו רווקים ורווקות להתאסף במסיבה שמטרתה למצוא שידוך. לאירוע הייתה גם משמעות רוחנית: עם ישראל פונה אל ה', ומבקש שלא ישפוט אותו רק על פי מצבו הרוחני בהווה, אלא יזכור את ייחוסו המפואר, אבות האומה, ויינשא אליו מחדש.
מה ההבדל בין דיבור רגיל לבין 'דיבור פנים אל פנים וישוב הדעת'? על היום בו חזר ה' לשוחח עם משה מתוך קרבה פנימית ואישית ומה המסר אלינו בפגישתנו עם ה' בתפילה?
משה מזכיר את כאבו האישי שלא ייכנס לארץ באמצע אזהרתו על עבודה זרה כדי לרמוז לעם שאם לא יעריכו את מה שעשה עבורם, הם עלולים לשכוח גם את חסדי ה' אליהם. מכאן נלמד על חשיבות של 'הכרת הטוב'.
כחמישים שנה לאחר חורבן בית המקדש השני, ניתנה ליהודים רשות מהשלטון הרומי לבנותו מחדש. כאשר צורפה דרישה לשנות, ולו במעט, את מידות הבניין, הם ויתרו על כל הבנייה. כי ביהדות, סטייה קלה מציווי ה' שוללת את כל מהותה וקדושתה של המצווה.
you're currently offline