בני ישראל מתקשים לעזוב את החיים במדבר שבו קיבלו את צורכיהם ללא מאמץ, במקום להיכנס לארץ ישראל בה מתמקדים בעשייה ונתינה. בקשתם לשלוח מרגלים הייתה דרך לדחות את הכניסה לארץ.
This post is also available in:
בני ישראל מתקשים לעזוב את החיים במדבר שבו קיבלו את צורכיהם ללא מאמץ, במקום להיכנס לארץ ישראל בה מתמקדים בעשייה ונתינה. בקשתם לשלוח מרגלים הייתה דרך לדחות את הכניסה לארץ.
מסעותיהם של בני ישראל במדבר שילבו אי־ודאות מתמדת לצד סדר וארגון מופלאים.
משה רבנו לא מסתפק בתפילה רגילה אלא זועק לה' שירפא את מרים. הוא עצמו חווה בעבר את צער הצרעת, ולכן הרגיש את כאבה של מרים כאילו היה כאב שלו. זוהי אמפתיה אמיתית, כשחשים את כאבו של הזולת, וכך נוצר אמון הדדי.
התגלית המדהימה שהנציחה את ברכת כהנים מימי בית המקדש הראשון.
כל השבטים הביאו מתנות לכבוד חנוכת המשכן, מלבד שבט לוי. כשם שחתן אינו מעניק מתנה לעצמו ביום חתונתו, כך שבט לוי היה 'בעל השמחה' של חנוכת המשכן, ולכן לא השתתף בהבאת המתנות.
בין זכור לשמור מסתתר יסוד גדול: לא לקחת את הטבע כמובן מאליו, ולא להפסיק להאמין בניסים שגם היום יכולים להתרחש בכל רגע.
עד מתן תורה אנו מוצאים שכשנוצרו מחלוקות רוחניות, הפתרון היה להיפרד. כך אברהם נפרד מלוט, יצחק מישמעאל ויעקב מעשיו. אולם במעמד הר סיני נוצרה מציאות חדשה. מאותו רגע נעשו כולם ערבים ואחראים זה לזה.
הדרך למנוע אלימות ושנאה היא באמצעות חינוך לערכים ולמוסר המבוססים על אמונה בקב"ה. במתן תורה עם ישראל לא קיבל רק רעיונות יפים, אלא ציוויים אלוקיים מחייבים, שנועדו להיות המצפן ומורי הדרך לחיי האדם והחברה כולה.
מדוע עם ישראל לא אימץ את השמות “ספר הישר”, “ספר הגאולה” ו“משנה תורה”, ומה מלמדים אותנו דווקא השמות בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים על אהבת הקב״ה לעם ישראל ועל אהבת עם ישראל לקב״ה.
לא מרכזים בה זבל למקום אחד, לא מזהמים את האוויר שלה ולא נוטעים בה פרדסים. אלו הלכות מיוחדות שנאמרו רק על ירושלים. ומה המשמעות הפנימית שלהן בירושלים הפרטי שבכל אחד?
you're currently offline