התורה משאירה את מיקומו של בית המקדש נסתר, כך היה גם אצל אברהם בציווי של העקדה " על אחד ההרים אשר אומר אליך" ובמסע בני ישראל במדבר. כדי ללמד אותנו שעלינו לצעוד אחרי ה' מתוך אמונה וביטחון, ולסמוך על ה' שיוביל אותנו אל המקום הנכון.
כחמישים שנה לאחר חורבן בית המקדש השני, ניתנה ליהודים רשות מהשלטון הרומי לבנותו מחדש. כאשר צורפה דרישה לשנות, ולו במעט, את מידות הבניין, הם ויתרו על כל הבנייה. כי ביהדות, סטייה קלה מציווי ה' שוללת את כל מהותה וקדושתה של המצווה.
במקום להתמקד באגדות החורבן ולשקוע בצער ובאבל מציע הרבי מליובאוויטש לעסוק בשלושת השבועות דווקא בפן האופטימי והחיובי – לימוד הלכות המקדש ובנייתו.
בעוד ש'כנר על הגג' מציג יהדות שנמצאת בפשיטת רגל, המציאות היא הפוכה: העם היהודי הולך ומתחזק באמונה. גם בהיסטוריית המשכן ובתי המקדש ניתן לראות סימני ירידה רוחנית, אך קיימת זווית ראיה הפוכה: דווקא ככל שחלף הזמן, בית המקדש הלך והשתכלל והעם הפך לדתי ורוחני יותר, ממש כפי שקורה בדורנו.
שלמה המלך חווה אכזבה מבת פרעה שבגינה איחר לטקס הראשון של הקרבת התמיד בבית המקדש. הוא כתב את 'אשת חיל' - האישה המושלמת, ומכוון על בתיה בת פרעה שהצילה את משה ביאור, והלכה נגד הזרם.
בימי בית שני עלתה דילמה האם להתאבל בתשעה באב על חורבן בית ראשון, או לשמוח בעובדת קיומו של בית-המקדש השני. האם בכוחנו לדחות את הצום?
הכותל המערבי מושך אליו מבקרים שבאים אליו שוב ושוב. משום שהר הבית אינו אתר ארכיאולוגי קדום, אלא מקום בו השכינה שורה ממש עכשיו.
קורות חייהם של אבות האומה, אברהם ויעקב, מסופרים בהרחבה בתורה. המידע על יצחק מסתכם בעיקר, בעובדת חפירתו את הבארות. מהו המסר מהחפירות?
you're currently offline