בפרשתנו חל מפנה בחייו של אברהם, עם הציווי הראשון אליו מאת אלוקים. זהו שלב המעבר בו אברהם מתחיל לנהל את חייו על פי ההוראות האלוקיות ולא בהתאם להיגיון האנושי שלו שהדריך והוביל אותו עד אז. זה הרגע בו הוא הופך לאישיות מפורסמת והרעיונות שהציג כובשים את הלבבות.
במשך 120 שנה לא הצליח נח לשכנע אדם אחד שאלוקים כועס על בני האדם ומתכונן להביא מבול. אברהם בגישתו האופטימית ובדרכו המקרבת הצליח לקרב רבים לאמונה בה'.
רב זירא עולה לארץ-ישראל ומתיישב ב'שכונת פשע' בטבריה, שם עוסק בקירוב התושבים. רק לאחר מותו, כשגילו שנותרו ללא מי שיתפלל עבורם – שבו למוטב.
אברהם חושש מסגנונו הרע של לוט ובוחר להיפרד ממנו. האם זה היה צעד נכון? לפי אחת הדעות, אם אברהם היה גר בשכנות, היה מחזירו למוטב. בהמשך, יציאתו למלחמה בעבור לוט מוכיחה כי אסור לנו להתנער מאחריות ועלינו לדאוג לכל יהודי.
מדוע זכות הוויתור והעזרה של רחל ללאה אחותה, עומד מעל מעשי גבורה כבירים של אבות האומה, אברהם, יצחק ויעקב?
אלוקים מצפה מאברהם שייצא מעצמו ויזעק סנגוריה על תושבי סדום ועמורה, העומדים להישמד. בתגובה הוא מציג טיעונים לוגיים… אם ילדינו יראו הורים אכפתיים ביהדותם, הדבר ייחרט בליבם לעד.
you're currently offline