אהבת אב לבנו היא מוחלטת ובלתי מותנית. היחסים האלו הם ביטוי לאהבת הקב"ה לעם ישראל, וככל שהבן קטן ו'תלותי' באב, כך אהבת האב אליו רק הולכת וגדלה.
לשחות נגד הזרם…
יעקב בוחר את יהודה להיות מי שיקים ישיבה במצרים. הוא יודע שהעם היהודי צועד לקראת שנות גלות קשות וארוכות, והוא בוחר ביהודה, שמסר את נפשו עבור אחיו, להכין את הקרקע לגלות.
דמות פיקטיבית
ברגעים הדרמטיים בהם יוסף מתוודע לאחיו, האחים נתקפים בפחד. כמו משה רבנו שמסר את נפשו עבור עם ישראל, פניו של יוסף קרנו באור יקרות, שהטיל על האחים פחד.
"העוד אבי חי"
יוסף מתגלה לאחיו, ומיד מברר האם אביהם חי בקרבם, האם הם ממשיכים את דרכו ונושאים את שמו כראוי.
איך לרפאות פצעים פתוחים
שיטה חדשנית לטיפול בפצעים קשים מציעה ריפוי באמצעות הגוף עצמו. התהליך הגשמי למעשה תגובה לתהליך רוחני זהה: בכל יהודי קיים דנ"א, שמסוגל לרפא את עצמו ולעורר את נשמתו לשוב לשורשיה היהודיים.
האח שלא שכח
הטראומה על אובדנו של יוסף, נצרבה בנפשו של בנימין, אחיו בן ה-9, ולא עזבה אותו גם כשזכה לעשרה ילדים משלו, אותם קרא על שמו של יוסף, אותו הוא 'חי' ו'נשם' כל חייו.
היהודי שמציל את העולם
בן לניצולי שואה מסלוניקי נוהג כמו יוסף הצדיק, שלא שמר בליבו כעס על אחיו ולעם המצרי, ומתגייס להצילם מרעב. מנכ"ל פייזר היהודי התגייס להציל את העולם כולו מהנגיף המסוכן, ובדרך גם עזר לישראל.
'אב לפרעה' ספר מחקר חדש על מצרים העתיקה שופך אור על סמכויותיו של יוסף במצרים. מהדברים עולה שיוסף שירת תחת פרעה בן ה-6, ומכאן נבע כוחו.
השגחה ב'שתי עיניים'
פרופסור אלכסנברג מגיע לירוחם ומקים תוך עשרה ימים מיזם שהקמתו לוקחת עשר שנים... וכמו יוסף הצדיק שראה את ההשגחה העליונה בכל צעד בחייו, גם עלינו 'לפקוח עיניים' כדי לראות את ההשגחה העליונה שמנהלת את חיינו.
גם גוים צריכים להיות דתיים!
את ה-25 בדצמבר מציינת היהדות בדרך של שלילה, באי לימוד תורה. בפרשתנו, ישנה התייחסות חיובית לדת שאינה יהודית: יוסף ניצל ממוות בזכות כוהני הדת של מצרים והוא גומל להם כשמותיר את רכושם ברשותם, בעוד הוא מַלאים את רכוש שאר אזרחי מצרים.
מהבעל-שם-טוב אנו לומדים שגם גוי צריך להיות מאמין, כי יראת ה' הופכת את העולם למקום טוב ובטוח.