החגים הם תחנות בהם נתדלק אושר ושמחה. שביעי של פסח הוא חג השירה, ועלינו למלא את המצבר עד לחג הבא, בעוד שישה שבועות.
אחרון של פסח – ״שהחיינו״!
איזה מן חג זה בו לא אומרים 'שהחיינו'? על הברכה שמקדשת את ההווה, מנציחה את הרגע ומלמדת אותנו להודות על מה שיש.
ב׳ דחג הפסח: לנצח בלי להלחם
ארבעה מלכים, וארבע מלחמות. כיצד מלכי ישראל הכריעו מערכות דרמטיות, בעזרה ישירה מלמעלה.
א׳ דחג הפסח: ארבע כוסות מים, ומצות מהרבי
בחור צעיר בדרכו לעשות את הסדר בבית, נשלח לכתובת עלומה בברונקס. הוא לא דמיין לעצמו באיזה מקום ימצא את עצמו בליל הסדר. על דאגתו האישית של הרבי לכל יהודי.
יהודים ודם?!
בני ישראל מצווים למשוך את משקוף הבית בדם, כדי שייזכרו בסיבת הגלות והירידה למצרים: מכירת יוסף. כאשר נתקן את הסיבה לגלות, נזכה לגאולה שלימה.
שביעי של פסח – למי שייכת התעלה?
בעיצומם של ימי חג הפסח עיני העולם כולו נישאו אל ספינת ענק שחסמה את תעלת סואץ לשייט. כבר לפני 3333 שנה נכח עם ישראל במקום וחזה בנס הגדול - קריעת ים-סוף. מספר ימים לאחר מכן מבטיח ה' כי מי שיקיים את מצוותיו ישמר מכל חולי.
אחרון של פסח – להיות ערים לאינטואיציה שלנו
מה דוחף יהודים לנהור דווקא לתפילת 'יזכור' שאינה מצווה מהתורה? חוש הריח והאינטואיציה מובילים את היהודי לעשות את מה שנכון. טרנד לימוד הקבלה מוכיח זאת: יהודים שואפים, גם אם לא במודע, לטעום מהדעת האלוקית שתאיר בעוצמה בביאת המשיח.
שביעי של פסח – סגולה לשידוך: קפוץ למים!
הגמרא עורכת השוואה בין מציאת שידוך או פרנסה לנס קריעת ים-סוף. כשמתבוננים באירועי הנס מגלים כי הוא קרה בהפתעה כפי שאף אחד לא שיער. כך גם ההצלחה בשידוכים ובפרנסה – היא מגיעה ממקום לא צפוי והכל רואים בה את יד ה'.
הברכה שנשכחה…
אליהו הנביא במלחמתו בבעל מבקש שתרד אש מהשמיים ושעם ישראל יאמין שהאש באה מה' ולא מכוחו. בליל הסדר אנו פותחים את הדלת לאליהו הנביא, וזה הזמן לאמץ את תפילתו כי ההצלחה באה מה', ולא לשכוח גם להודות על כך
'זום' טוב בשביל מצרים
מהיכן נובע כוחו של הציבור, ומה הסיבה ש'זום' לא יהווה לעולם תחליף למניין בבית הכנסת? על הקשר בן שתי הפסחים הראשונים שנחגגו והאחרונים בצל הקורונה