התרופה של הרבי

בחור צעיר שמעורב בתאונה קשה, מקבל מהרבי שליחות: לסייע לחולים אחרים לחגוג את הפסח בבית הרפואה. ההחלמה הניסית שלו מלמדת אותנו מסר חשוב: הדרך לצאת מהמצוקה האישית היא לחשוב איך אפשר לעזור לזולת.

התאונה הקשה

משה מ. גדל בקליבלנד אוהיו כשסיים את התיכון של בית הספר היהודי בקליבלנד הוא הלך ללמוד בישיבה יוניברסיטי בניו יורק. בשנת 1965 לפני חג הפורים, הוא התגעגע מאוד להורים שלו ורצה לבקר אותם, אולם לא היו לו את האמצעים לנסוע מניו יורק לקליבלנד. ואז הוא הגה רעיון. בעיתונים מתפרסמים תדיר מודעות של אנשים המחפשים נהג שיעביר את הרכב שלהם ממקום אחד לשני. הוא איתר רכב שצריך להגיע מניו יורק לקולומבוס, שעתיים וחצי נסיעה מקליבלנד. הוא שמח על ההזדמנות לקחת את הרכב לקליבלנד ביחד עם חבר, ומשם ביחד ייסעו לקולומבוס כדי להביא את הרכב לבעלים, ויחזרו עם הרכב של אביו.

הוא יצא מניו יורק ביחד עם חבר ביום חמישי בלילה וביום שישי הגיע לבית הוריו בקליבלנד. הם חגגו את פורים ואת השבת יחד ואז ביום ראשון הוא נסע לקולומבוס כדי להביא את הרכב ליעדו. חברו נהג את רכבו של אבא של משה, כדי שעם הרכב הזה הם יחזרו לקליבלנד.

אותו בוקר היה חורפי וקפוא. האוטוסטרדה היתה שכבה של ‘קרח שחור’, כלומר, שכבת קרח שקופה שנוצרת על פני הכביש והיא בלתי נראית לעין, מה שהופך אותה למסוכנת לנהגים. זה בדיוק מה שקרה למשה.

הוא עלה על קרח שחור והרכב התחיל להחליק ולעשות סיבובים במהירות גדולה. לבסוף הצד של הנהג נתקע בגדר המתכת שבצידי הכביש, הברזל חדר את הדלת וחתך את רגלו השמאלית בצורה חמורה מאוד. הוא איבד את ההכרה במקום. 

בהשגחה פרטית נסע מאחוריו נהג משאית שהיה לו מכשיר קשר ברכב והוא מיד התקשר למשטרה שישלחו אליו אמבולנס. באותם רגעים גם נסעה מאחוריו אחות במקצועה. היא הצליחה לפתוח את דלת הרכב שלו וראתה שהוא מדמם בצורה חמורה. היא עשתה לו ‘חוסם עורקים’ ובכך הצילה את חייו.

הוא נלקח לבית הרפואה. הרופא שבדק אותו החליט שהוא לא מסוגל לטפל בפציעה קשה כזאת, ובסופו של דבר הוא הגיע לבית הרפואה היהודי ‘הר סיני’ בקליבלנד. הוא עבר ניתוח ועוד אחד, והרופאים אמרו לו שהוא כנראה לא יוכל ללכת על רגליו, ובמקרה הטוב הוא יצלע כל ימי חייו. הוא אז בחור צעיר בן עשרים.

מחולה לשליח

בוקר אחד כשהוא שוכב בבית הרפואה בקליבלנד באה לבקר אותו אישה שהציגה את עצמה כחברה בארגון ‘ביקור חולים’, זאת היתה הרבנית שולע קייזן ע״ה. היא דיברה איתו וחיזקה אותו וכו׳. לפני שהלכה היא הוציאה כרטיס קטן, והציעה שיכתוב ליהודי שמופיע על הכרטיס, שזה היה הרבי, ויספר על הפציעה שלו ויבקש ברכה.

כשאביו בא לבקרו באותו יום הוא אמר לאביו שהוא רוצה לכתוב מכתב לרבי, אביו ניסה להניא אותו מכך. הוא אמר לו: הרבי אדם עסוק מאוד, אין לו זמן בשבילך והוא לא מכיר אותך. משה התעקש והחליט שהוא כותב לרבי. הוא קיבל כמה ניירות חלקים מהאחות, והוא העתיק את התיק הרפואי שלו לרבי וביקש ברכה.

עברו עשרה ימים, והוא מקבל חבילה שבה היו שני קופסאות מצה שמורה ובקבוק יין, ומצורף לזה מכתב מהמזכיר של הרבי הרב חודקוב שכתב כי הרבי מבקש ממנו דבר מה. היות שהוא יבלה את חג הפסח בבית הרפואה, הרבי ״עושה אותו שליח״ שיערוך סדר לעוד יהודים שנמצאים בבית הרפואה ומברך אותו ברפואה שלמה.

הוא מאוד התרגש. בפעם הבאה שהצ׳אפלין (הרב היהודי) של בית הרפואה בא לבקר אותו, הוא סיפר לו שהוא רוצה לארגן סדר עבור חולים שנמצאים בבית הרפואה ומבקש את עזרתו. משום מה הצ׳אפלין לא אהב את הרעיון, ומצא תירוצים בלי סוף למה זה לא יעבוד. “אסור לך לזוז”, הוא אמר לו. “להעביר אותך לאולם שנמצא למטה זה קשה מדי”, ובקיצור זה לא פרקטי.

כמה ימים לאחר מכן הופיע בחדרו כומר כדי לבקר את החולה הלא יהודי ששכב לידו. כשהוא סיים לדבר עם אותו חולה, מתוך נימוס הוא פנה למשה והתעניין בשלומו ושאל אותו האם הוא יכול לעזור לו. משה אמר לו: “אתה יודע, חג הפסח מגיע, האם אתה יודע על החג הזה?”. הכומר השיב בחיוב. “ואתה יודע מה זה סדר פסח?”. הכומר אמר: “בודאי”. ואז הוא סיפר לו שהוא רוצה לארגן סדר ליהודים שנמצאים בבית הרפואה. הכומר התלהב ואמר: “זה רעיון מצוין, ואני ישמח לעזור לך”.

‘סדר’ מאחורי החלון

הכומר דיבר עם האחיות בקשר לעניין הסדר, ויום לפני פסח הוא הודיע לו שישנם שני בני אדם, איש ואשה שחולים במחלה מדבקת ונמצאים בבידוד, אבל אפשר לתקשר איתם דרך חורים בחלון, וצריכים לצעוק כדי לשמוע אחד את השני. והם ישמחו מאוד אם מישהו יערוך עבורם סדר.

למחרת הוא נלקח עם המיטה לקומה התחתונה, ושם הביאו אותו עד אותו חלון. אותם השניים חיכו לו ושמחו לראות אותו. כשהם ראו את המצות פניהם אורו, והם התרגשו מאוד. הוא עשה קידוש עבורם, משום מה לאותם חולים היה אסור לשתות יין, אבל הם יכלו לאכול מצות, והוא שלח עם האחיות מצות עבורם. הם שרו יחד מה נשתנה ועוד כמה שירי הגדה, וזה הי׳ נפלא. למחרת הוא שוב הלך לשם, רק הגבר המתין לו, משה שוב עשה את הסדר עם אותו יהודי.

לאחרי ארבעה וחצי חודשים בבית הרפואה וארבעה ניתוחים, משה השתחרר לביתו כשהוא הולך על קביים.

הגיעה שנת הלימודים הבאה והוא נסע חזרה לניו יורק לישיבה יוניברסיטי, ואז הוא החליט שהוא יסע ל-770 כדי להודות לרבי על החבילה ולספר לו שהוא קיים את שליחותו.

הוא הגיע ל-770 וראה שיש תור של אנשים שממתינים להיכנס ליחידות, והוא נעמד בסוף התור. אחרי כמה דקות ניגש אליו המזכיר הרב בנימין קליין ע״ה והתעניין בשלומו, למה הוא הגיע וכו׳. הוא הבין שאין לו תור להיכנס ליחידות. הרב קליין ריחם עליו ואמר לו: “אתה לא מסוגל לעמוד כך ולהמתין שעות על קביים, בוא איתי”. הוא הוליך אותו לתחילת התור שם עמד המזכיר הרב לייב גרונר ע״ה. לאחרי הסתודדות קצרה בין שני המזכירים כשיצא מישהו מהרבי, גרונר הורה לו להיכנס.

הדלת נפתחה, משה החל להיכנס לחדר של הרבי, הרבי קרא משהו, ואז הרבי הרים את עיניו וזרק עליו מבט ואמר ״משה מ.״ משה היה בשוק.

הוא מעולם לא פגש את הרבי, ורק שלח מכתב אחד אליו, ואיך שהוא הרבי ידע שזה הוא? היום כשהוא מספר את זה הוא מוסיף ואומר שזה שהוא לא התמוטט מהתרגשות זה גם נס של הרבי.

הרבי מיד הציע לו לשבת. הוא אמר לרבי שכולם אמרו לו שאצל הרבי עומדים מפני הכבוד, אך הרבי אמר לו: ״ואני אומר לך שתשב״. הוא התיישב וסיפר לרבי את כל הקורות אותו, ושהוא ערך סדר בביה״ר ליהודים אחרים. הרבי שאל אותו: “ואיך זה התקבל?”, והוא השיב: ״בשמחה גדולה״.

הרבי בירך אותו שיבריא לגמרי. ואז הוא אמר לרבי שיש לו עוד בקשה. הוא זקוק לרופא בניו יורק שיטפל בו ואולי הרבי יכול להמליץ לו על רופא, הרבי הורה לו להשאיר את מספר הטלפון במזכירות ויתקשרו אליו עם שם של רופא.

כשהוא עמד לצאת מחדרו הק׳ של הרבי, הוא ניסה ללכת לאחור עם הקביים, כי חסידים לא מפנים את הגב לרבי. הרבי ביקש ממנו להסתובב ולצאת בצורה בטוחה. כמה ימים אחרי היחידות הוא קיבל טלפון מהמזכירות עם מספר טלפון של רופא.

תעזור לשני ותעזור לעצמך

ר׳ משה מסיים את סיפורו שהוא הבריא לגמרי והוא זכה לרקוד בשתי רגליו בחתונות של כל ילדיו. בג׳ תמוז השנה משה יחגוג את יום הולדת השמונים לאורך ימים ושנים טובות.

מה שמיוחד בסיפור הזה, שבנוסף לכך שלמרות כל התחזיות של הרופאים בזכות הברכה של הרבי הוא הבריא לגמרי, הרי במצב הכי קשה שלו, כשהוא בבית הרפואה שוכב במיטתו חסר אונים, בלי יכולת לזוז, ותלוי לגמרי בחסדי אחרים, הרבי מינה אותו לשליח שלו לערוך סדר בבית הרפואה ונתן לו את הכוח להשפיע ולהביא את שמחת החג ליהודים אחרים.

במקום לשכב בבית הרפואה ולרחם על עצמו, הרבי גרם לו להתחיל לחשוב איך הוא יכול לסייע לאחרים, ובזה החל תהליך ההחלמה שלו עצמו.

ובאמת זה מה שהרבי עשה לכל יהודי שהוא פגש. במקום שאותו אדם יבכה על הצרות שלו וירחם על עצמו, הרבי שאל אותו מה קורה בקהילה שלו, והראה לו דרכים איך הוא יכול להועיל לאחרים ובזה הוא שחרר אותו מכל הדאגות שהיו לו בקשר לעצמו. התרופה הכי מועילה לכל הצרות הללו היא לחשוב על אחרים ולעזור להם, וזוהי הדרך הטובה ביותר של האדם לעזור לעצמו.

את המסר הזה של הרבי כל אחד יכול לאמץ לעצמו. כשאתה מתחיל לרחם על עצמך, מיד תתחיל לחשוב מה אתה יכול לעשות עבור השני שצריך את עזרתך. 

זוהי התרופה של הרבי: תעזור לשני וכך אתה עצמך תיוושע.