מ־UFO עד ירושלים

מ

מסע דרך מיתוסים והיסטוריה – מהמצאות מודרניות ועד לסיפורה הנצחי של ירושלים.

סיפור ה־UFO

ישנה תופעה מרתקת שכבשה את דמיונם של מיליוני אנשים ברחבי העולם – עצמים בלתי מזוהים (UFOs). בכל סקר בעשורים האחרונים עולה שאחוז עצום של אנשים טוענים שראו או שמעו על תופעות כאלה. יש אפילו שנשבעים בביטחון מלא כי הם בעצמם ראו עצמים מוזרים מרחפים בשמיים.

אבל השאלה היא: האם באמת יש שם משהו? או… שמא מדובר במשהו אחר לגמרי?

בשישי לחודש יוני השנה, פרסם ה”וול סטריט ג׳ורנל” כתבה ארוכה שחזרה כמעט מאה שנה אחורה, וסקרה את ההיסטוריה של איך ממשלת ארצות הברית טיפלה בנושא הזה. במשך שנים טענו אנשים שהממשלה מסתירה מידע. רבים האמינו שארצות הברית מחזיקה שרידים של חלליות – אולי אפילו גופות של חייזרים – באיזה מתקן סודי במדבר נבדה.

ואז התגלה דבר בלתי יאומן: אלה לא היו חייזרים. אלה היו בני אדם.

ב”אזור 51″ שבנבדה נערכו במשך עשרות שנים הניסויים הסודיים ביותר של ארצות הברית. ניסויי נשק גרעיני, פיתוח מטוסי חמקן, טכנולוגיות שלא יכלו להתפרסם ברבים. בשנות השישים, למשל, בדקו מדענים אמריקנים אם יש אפשרות לנטרל פצצות גרעיניות – מתוך חשש שהסובייטים יפתחו דרך לנטרל את ההרתעה הגרעינית של אמריקה.

כמובן, אי אפשר היה לספר לציבור על הניסויים הללו. למעשה, אפילו קצינים רבים לא הורשו לדעת את האמת כולה. אז מה עשו? הפיצו שמועות. אמרו לאנשים: אם אתם רואים אורות מוזרים בשמיים, אם אתם שומעים בומים על־קוליים – זה לא ניסוי גרעיני, זה UFO.

וכך, במשך עשרות שנים, נולד מיתוס. קצינים חדשים בצבא קיבלו תדריך ״סודי ביותר״, חתמו על מסמכי סודיות, ולעיתים אף נשבעו בשבועה, שלעולם לא יגלו את מה ששמעו. ומה הם שמעו? שהצבא חוקר עצמים בלתי מזוהים.

ומה קרה? אנשים האמינו. דור אחרי דור, הן בתוך המערכת והן בציבור הרחב, האמונה הזו התקבעה. וכך, במשך עשרות שנים, מיליוני אנשים ברחבי העולם האמינו בכל ליבם בסיפור… שמעולם לא התרחש.

זה לא רק סיפור על חייזרים. זו שיעור עצום על טבע האדם: עד כמה קל להפיץ שמועה, עד כמה קל להפוך סיפור שקרי ל״אמת״ בעיני מיליונים.

ועכשיו נעבור לסיפור אחר, עתיק בהרבה – אך דומה להפליא.

סיפור ירושלים

ירושלים לא נכבשה במשך מאות שנים לאחר שבני ישראל נכנסו לארץ.

שאלה: כמה שנים עברו מאז שיהושע הנהיג את עם ישראל לארץ ועד שכבשו בפועל את ירושלים?

התשובה מדהימה: ארבע מאות שנה!

אבל איך זה ייתכן? הרי כולם ידעו שזהו מקום עקידת יצחק, המקום שבו הקריב אברהם את בנו, המקום שבו חלם יעקב את חלום הסולם, המקום שבו הקריב נח קורבנות לאחר המבול. ירושלים תמיד נודעה כקדושה. אז מדוע לא כבשו אותה מיד?

התשובה מופיעה בסיום הקריאה של היום הראשון של ראש השנה.   מסופר שם על אבימלך שכרת ברית עם אברהם ואמר: “אם תשקר לי ולבני ולנכדי…” – מה עומד מאחורי אותה שבועה?

בפרשת ראה. על הפסוק “לא תוכל לאכול בשעריך” אומר רש”י דבר מעניין: “יכול אתה אבל אינך רשאי… לפי שכרת להם אברהם ברית כשלקח מהם את מערת המכפלה” (דברים יב, יז). בפרקי דברי אליעזר מובא שכאשר אברהם אבינו ביקש לרכוש את מערת המכפלה, בני חת הסכימו למכור לו את המקום בתנאי שהוא לא ינסה לקנות או לכבוש את ירושלים, ואברהם אכן כרת להם ברית שהוא לא יעשה זאת.

בספר שמואל מוסיף רש”י ואומר: “שנשבע אברהם לאבימלך ולכן לא הורישם” (שמ”ב ה,ו). בפרשת וירא, שאבימלך כרת ברית עם אברהם “אם תשקור לי לניני ולנכדי” (בראשית כא, כג). רש”י אומר שהשבועה היתה שהוא ובניו ונכדיו לעולם לא יכבשו את ירושלים.

היבוסים, יושבי ירושלים, הפכו זאת לכלי נשק. הם התעלמו לגמרי מכך שאברהם דיבר רק על בניו ונכדיו, ועשו הכול כדי להציג זאת כהבטחה נצחית.

הם הציבו שני פסלים בשערי העיר: אחד עיוור – לסמל את יצחק שאיבד את ראייתו, ואחד פיסח – לסמל את יעקב שצלע לאחר המאבק עם המלאך. ובפי הפסלים הללו חקקו את שבועתו של אברהם שלא לקחת את העיר. תארו לכם: חייל יהודי מתקרב לירושלים, רואה את דמויות האבות במצבם החלש ביותר – וקורא את השבועה: “אברהם נשבע, אינכם יכולים להיכנס!” 

וכך, במשך דורות, שבטי ישראל כבשו את כל שאר הארץ – אבל כשהגיעו לירושלים, נסוגו. – אף על פי שידעו שהדבר מותר. לא מחוסר כוח צבאי,אלא מסביר הרבי שהם לא רצו לגרום חילול השם, משום שהציבור האמין שהשבועה של אברהם נצחית.

עד שהגיע דוד המלך. דוד שאל: רגע, השבועה? כן. אבל אברהם התחייב רק “לבני ולנכדי”. חלפו כבר שמונה מאות שנה! השבועה פגה מזמן.

והעומק הוא זה: גם אחרי שכבש את העיר, דוד לא הסתפק בכך. הוא שילם תשלום מלא עבור הר הבית מארוונה היבוסי. מדוע? אומר הרבי משום שידע שהשמועה עדיין חיה – שאברהם נשבע לא לכבוש את ירושלים. ואם לא יקנה בכסף מלא, יאשימו אותו ששבר את השבועה. כדי למנוע חילול השם – דוד שילם מחיר מלא.(ראה ‘לקוטי שיחות’ כרך כט עמ’ 86).

מה אנו לומדים?

שאין חדש תחת השמש.

לפעמים סיפור שקרי, שמועה, יכולה לעכב אומה שלמה במשך דורות. עם ישראל פחד לכבוש את ירושלים בגלל שבועה שכבר לא הייתה תקפה.

האמריקנים האמינו ב־UFOs במשך עשרות שנים בגלל סיפור כיסוי ממשלתי.

והיום – העולם מספר סיפורים שקריים על ישראל, על העם היהודי. סיפורים שאינם נכונים, אך חוזרים עליהם שוב ושוב עד שהם הופכים ל״נרטיב״.

עלינו ללמוד מדוד המלך: לעולם לא לפחד, לא להיכנע למיתוסים ולשקרים. אלא לעמוד איתנים וגאים על האמת הנצחית.

חברים יקרים, בראש השנה אנו עומדים לפני הקדוש ברוך הוא ומבקשים חיים, בריאות וברכה. אבל לא רק לעצמנו – אלא לכל עם ישראל.

נחזק את עצמנו באמת. נבקש מה׳ שייתן לנו את האומץ לעמוד חזקים באמת הנצחית: שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ושהעם היהודי נצחי. ובקרוב ממש לבניין בית המקדש השלישי בביאת משיח צדקנו.

שנה טובה ומתוקה!

This post is also available in: English

לפרסום רעיונות, הארות וסיפורים בנושא, אנא שלחו אותם כאן למטה

חיפוש

תגיות:

you're currently offline