ביום הכיפורים מתקיים דו־שיח פנימי בינינו לבין הקדוש ברוך הוא: אנו שואלים מה הוא מצפה מאיתנו לשנה החדשה, והוא משיב לנו: אתם יודעים היטב. מנגד הוא שואל אותנו מה אנו מבקשים, ועל כך תשובתנו היא: אתה יודע טוב מאיתנו מה באמת נחוץ לנו…
המשימה להצלת היהודים
בשנת 1972 מצבם של היהודים ברומניה החמיר. יום אחד נעצרו ברומניה עשרים יהודים והואשמו אותם בחתירה נגד הממשלה. העונש שדרשו לתת להם היה מוות.
באותה תקופה כיהן בארצות הברית סנטור דמוקרטי בשם הנרי ג’קסון שהיה תומך גדול של ישראל. הוא כונה ‘סקופ’ היות ובעברו הוא היה עיתונאי שחיפש ופרסם סקופים תדיר.
ג’קסון קידם בזמנו חוק שיאסור סחר חופשי עם מדינות שלא עומדות בתקנות של האו”ם לזכויות אדם. החוק כוון כנגד ברית המועצות כדי להכריח אותם לתת ליהודים אישור יציאה מרוסיה. החוק נקרא חוק ג’קסון-ואניק. אותו סנטור היה עסוק באותם ימים בפריימריז שלו בתוך המפלגה הדמוקרטית כדי להיבחר כמועמד המפלגה לנשיאות ארצות הברית.
בניו-יורק חי אז הרב אליעזר זוסיא פורטוגל, האדמו”ר מסקולען. הוא היה יוצא רומניה ועסק בצרכים של יהודי רומניה. כשנודע לסקולנער על מה שקורה ברומניה הוא החליט שעליו להיפגש עם הסנטור ג’קסון באופן דחוף ביותר, שכן בידיו המפתח להצלת חיי היהודים האלו באמצעות החוק שתיקן.
אולם כיצד מוצאים סנטור מהסטייט של וושינגטון יומיים לפני ה- SUPER TUESDAY, נודע לאנשיו של האדמו”ר שישנו ראביי בסיטאל וושינגטון שלו יש קשרים טובים עם הסנטור. האדמו”ר התקשר אל הרב וביקש שיסדר לו פגישה עם הסנטור למחרת בבוקר בוושינגטון DC. הרב טען בתחילה שזה יהיה בלתי אפשרי אבל לאחר שהאדמו”ר הפציר בו קשות הוא הסכים לנסות.
הוא הרים טלפונים והפך עולמות עד שהצליח לתפוס את הסנטור בעצמו ולספר לו על מצבם של יהודי רומניה. הוא סיפר לסנטור כי האדמו”ר בעצמו יליד רומניה וכואב את כאבם של היהודים הללו באופן אישי וקרוב. “הוא רוצה להיפגש עמך בנדון”, ביקש הרב.
לשמחתו הסנטור הסכים לפגישה למחרת במשרדו בוושינגטון. שמח ומאושר התקשר הרב מסיאטל לאדמו”ר והודיע לו שהוא סידר לו פגישה. האדמו”ר הגיב, כי מאחר והוא אינו יודע את השפה האנגלית, הוא מבקש ממנו שיבוא עמו וישמש כמתורגמן. הרב מצדו הגיב כי הוא שוהה בסיאטל וושינגטון והפגישה אמורה להתקיים בוושינגטון DC. “איך אצליח להגיע לשם מחר בבוקר?”, תהה הרב, אולם האדמו”ר אמר כי אם הוא ירצה באמת הדבר יצליח.
אתה יודע…
ואכן למחרת בבוקר האדמו”ר והרב הופיעו בפגישה עם הסנטור. איך שנכנסו השניים לחדר פרץ האדמו”ר בבכי נסער. הסנטור רכן לעבר הרב וביקש ממנו שישאל את האדמו”ר מה הוא יכול לעשות עבורו.
האדמו”ר השיב באידיש: “הוא יודע”.
הרב פנה לסנטור ותרגם את דברי הרב. הסנטור השתומם, אולם האדמו”ר התעקש: “הוא יודע!”, וכך הדברים שבו ונשנו.
בסוף הסנטור נכנע. “אוקי, אני כבר יודע מה הבעיה, אבל מה אתה רוצה שאני יעשה?”. גם הפעם השיב האדמו”ר תשובה זהה: “אתה יודע מה צריך לעשות”. הסנטור שאל שוב למה כוונתו והאדמו”ר בשלו. “הוא יודע”, שב ואמר.
בסופו של דבר הסנטור נכנע. “אני כבר יודע מה לעשות. אני ייקח אחריות על העניין”.
מיד לאחר הפגישה טלפן ג’קסון לשגריר רומניה בוושינגטון אולם נאמר לו שהשגריר עסוק. “במקומו, אני הייתי עונה לשיחה הזאת”, הגיב הסנטור. למשמע הדברים עלה השגריר על הקו.
“אמור לרומנים כי אם הם לא משחררים את היהודים מיד ומאפשרים להם להגר לאיזו מדינה שהם רוצים, אני יצרף את רומניה לרשימת המדינות שמדכאות את זכויות האדם והם לא יוכלו לקיים סחר חופשי עם ארצות הברית”.
האיום עבד, והרומנים שחררו מיידית את היהודים.
שנה טובה במושגים רחבים
ביום כיפור אנו מגיעים לבית הכנסת לפגישה אישית עם הקדוש ברוך הוא. ואז אנו שואלים את ה’ מה אתה דורש מאיתנו. התשובה שאנו מקבלים מה’ היא אותה תשובה שהרבי מסקולען השיב לסנטור: “אתה יודע”. ה’ אומר לנו: אתם יודעים יפה מאוד מה אני רוצה מכם.
הדבר דומה להורה שמעיר לילד שלו על התנהגות לא טובה. הוא קורא בשמו של הילד ואז הילד מיתמם ושואל “מה אתה רוצה ממני”. לעיתים קרובות האב או האם משיבים: “אתה יודע יפה מאוד מה אני רוצה”.
הרבה פעמים אנשים שואלים אותי מה המטרה שלי בחיים כאילו שהוא צריך לחפש מה המטרה ען שלו בארכיונים ברוסיה… התשובה היא: “כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו”. ה׳ רוצה מאיתנו שנהיה קצת יותר יהודים, שנוסיף לקיים עוד מצוה ונלמד קצת יותר לחשוב על השני. שנהיה קצת יותר נחמדים להורים שלנו. לא צריך להיתמם ולשאול ‘מה ה’ רוצה ממני’. אנחנו יודעים היטב מה מצופה מאיתנו.
הדבר נכון גם לצד השני. אנו באים לבקש שנה טובה וגמר חתימה טובה מה’, והוא בתגובה שואל אותנו מה אנו צריכים לשנה הקרובה.
ומה אנחנו משיבים לו: אתה הרי יודע טוב מאיתנו מהם הצרכים האמיתיים שלנו. אנו חושבים שאנו יודעים מה אנו צריכים אבל אתה ה’, באמת יודע מה אנחנו צריכים.
אנו מבקשים מה’ שיבטיח לנו שנה טובה ומתוקה לפי הידע והמושגים שלו, שהם גדולים ורחבים הרבה יותר ממה שאנו מבינים ומשיגים.
שתהיה לכולנו חתימה וגמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה!
This post is also available in: English