זהירות: מי שנלחם בחב״ד, לפעמים מוצא את עצמו חב״דניק.
השבוע התקיים בניו יורק כינוס השלוחות העולמי. אחד הסיפורים שסופרו בבאנקעט מתחיל במודיעין, עיר בארץ ישראל שנבנתה בסוף שנות התשעים, בתקופה שלאחר רצח יצחק רבין, שנים של מחלוקת ציבורית עמוקה בעם. העיר נבנתה כעיר מודרנית עם אופי לא דתי מובהק.
אל העיר הזו הגיעו הרב ברוך ורעייתו נאוה סלונים כשלוחים של הרבי. הם חיפשו מקום לשליחות והחליטו ללכת דווקא לעיר שעדיין באמצע בניה. ההתחלה הייתה מקרוואן שהוקצה להם על ידי העירייה, שם קיימו תפילות, שיעורים ופעילות קהילתית. עם השנים המקום נעשה צר מלהכיל והם פנו לעיריה וביקשו הקצאה לשטח קבוע לבניית בית כנסת. בישראל, כאשר יש קהילה שמתגבשת ויש לה צרכים דתיים, העירייה מקצה קרקע והקהילה מגייסת את הכספים לבנייה. לאחר תהליך ארוך של ועדות ובירוקרטיה כבר היה נראה שההקצאה תאושר.
בשלב הזה נבחרה חברת מועצה חדשה, פעילה הקשורה “לשלום עכשיו”, בשם ענת הררי שהיתה יו”ר וועדת ההקצאות. בוועדה היא שמה לב שהם נוטים לאשר את ההקצאה, היא קמה וטענה בתוקף שיש להעדיף מוסדות תרבות וספורט לפני בתי כנסת ופעלה לבלום את ההקצאה. היא אמרה אז כשיגדל לי שערות על היד יהיה פה בית חב”ד. המהלך נעצר. השלוחים לא התייאשו המשיכו בעבודתם ושנים מאוחר יותר הקצתה העירייה שטח אחר, מרכזי יותר, ובשנת תשע”ו נחנך בית חב״ד מפואר.
שנים מאוחר יותר השלוחה נאוה סלונים השתתפה בכינוס השלוחות העולמי בניו יורק. בשבת נערכה סעודה מיוחדת לשלוחות מישראל. בגלל ריבוי המשתתפות מישראל הם יושבות באולם נפרד, מדברות בשפתן, וחולקות חוויות מהשליחות.
הרבנית סלונים הוזמנה להציג את עצמה. היא אמרה: “נאוה סלונים, ממודיעין”. לפתע ניגשת אליה אישה. “שלום, אני ענת הררי… גם ממודיעין.” הרבנית סלונים החווירה, היא קפאה במקום.
היא מעולם לא פגשה אותה פנים אל פנים אבל שמעה עליה רבות. זו הייתה אותה חברת מועצה שהתנגדה בכל כוחה להקצאת השטח לבית חב״ד.והנה עומדת מולה אישה עם פאה, לבושה כחסידת חב״ד. זה אמיתי או חלום?
מה שקרה זה שענת הררי לאחר שסיימה את פעילותה במועצה ענת הררי הכירה את בן זוגה יחיאל הררי. הם נישאו. ועברו למושב בדרום הארץ. באותה תקופה הררי למד לתואר שני בפילוסופיה פוליטית באוניברסיטת תל אביב וסיים בהצטיינות. את עבודת הדוקטורט הוא כתב בנושא משנתו ופועלו של הרב יצחק גינזבורג. במהלך כתיבת הדוקטורט נחשף לעומק לספר התניא והחל ללמוד אותו באופן שיטתי.
בתחילה פרסם חוברות ולאחר מכן ספרים. ענת הייתה זו שקראה כל טיוטה, העירה הערות וסייעה לו לנסח את הדברים בשפה שתהיה מובנת גם לציבור שאינו דתי. עד שיום אחד הוא חזר הביתה עם כיפה. עבור ענת, זו הייתה רעידת אדמה. היא, האקטיביסטית, שמאמינה בשלום עולמי ובשוויון רואה את בעלה הופך לחסיד.
בהתחלה זו הייתה כיפה. אחר כך ציצית. ואז הם החליטו החלטה אמיצה: לא מפרקים את הבית. חיים יחד. מכבדים זה את זו. זה התחיל מפינה כשרה במטבח. אבל זה לא עבד. המטבח הוכשר כולו. זה המשיך בטהרת המשפחה “בשבילו”, כך אמרה לעצמה. עוד מצווה, ועוד צעד, תמיד “בשבילו”, “בשביל הילדים”. לא בשבילה.
הבן השני רצה ללמוד בבית ספר דתי. הוא נשלח לבית ספר מעורב שיש בו דתיים ולא דתיים אבל זה לא הספיק לו. הוא עבר לממלכתי-דתי וגם שם לא היה טוב לו. יום אחד הוא בא הביתה והכריז: “אני רוצה ללמוד בחב״ד.” ענת סירבה בתוקף. אבל היא ראתה אותו דועך.
לילה אחד לא ישנה. והבינה: היא מונעת ממנו שמחה רק בגלל פחד “מה יגידו”. בבוקר, אחרי הרבה דמעות, הודיעה שהיא מסכימה. האב והבן כמעט ברחו מהבית לפני שתתחרט. הילד התחיל לפרוח. לחייך. לחיות. ואז היא אמרה לעצמה: אם הילד שלי שם – אני איתו.
תקופה קצרה לאחרי זה היתה לה הזדמנות לנסוע לניו יורק להשתתף בכינוס השלוחות העולמי. היא הייתה בשוק. היא ראתה אלפי נשים מכל העולם שהם חזקות ומוכשרות ומטופחות, וכל אחת מהם מנהלת אימפריה, כל ההשקפה שלה על נשי חב”ד השתנה באותו ביקור.
במהלך סעודת שבת שבה השתתפו שלוחות מישראל, שמעה אישה מציגה את עצמה: “נאוה סלונים ממודיעין”. פתאום הכל חזר אליה, היא נזכרה בעבר שלה כשהיא גרה במודיעין, היא היתה זאת שהתנגדה לחב”ד. ענת ניגשה אליה והציגה את עצמה, זאת היתה פגישה מאוד מרגשת.
לאחר חזרתה לישראל החליטו בני הזוג לבדוק אפשרות לצאת לשליחות בעצמם. כיום הם פועלים כשליחי הרבי במושב בדרום הארץ ומנהלים שם בית חב״ד.
גלגולים
השבוע אנו קוראים פרשת משפטים. ספר הזהר בנוי כפירוש לפרשיות התורה. בפרשת משפטים פותח ספר הזוהר את פירושו במילים אלו: ״פתח ר׳ שמעון ואמר ואלה המשפטים… אלין סדורין דגלגולא”, אלו הם הסדרים של גלגול. והוא מוסיף ואומר “חברייא עידן הכא לגלאה כמה רזין טמירין דגלגולא״, כלומר: חברים, כעת הגיע הזמן לחשוף ולגלות כמה סודות טמירים של הגלגול.
מהו גלגול? היהדות מאמינה שכשאדם נפטר עולה נשמתו לבית-דין של מעלה, ואז הוא מגלה שהוא עוד לא השלים את תפקידו בעולם הזה ויש ׳עסקים׳ שהוא עדיין לא סיים. למשל, אדם הלווה כסף מחברו ולא הספיק להחזיר לו ומת. אותו אדם מעוניין להחזיר את הכסף, אבל בשמיים אי אפשר להחזיר כסף, לנשמות אין עסקים עם כסף. ולכן כדי לתקן זאת נותנים לו אפשרות נוספת לרדת שוב לעולם הזה ולתקן את כל מה שהוא לא הספיק במהדורה הקודמת. בעצם זה חסד ה׳ לנשמה שתהיה לה עוד הזדמנות להשלים את אשר החסירה בחייה הקודמים (ראה ׳אגרות קודש׳ כרך א עמ׳ קמח ואילך).
הרבי מביא בשיחה סיפור של מהבעל שם טוב, על אדם שהפקיד ממון אצל חברו ללא עדים. לאחר זמן נפטר החבר. כאשר הגיע המפקיד ליורשי החבר לבקש בחזרה את הפיקדון, טענו היורשים שאביהם לא אמר להם כלום על כך. בית-הדין פסק, מכיוון שאין שום הוכחות, על היתומים להישבע שאביהם לא אמר להם מאומה, ואינם צריכים להחזיר את הכסף. בקהילה הכירו את המפקיד כאיש ישר ועשיר ואת השומר כאדם עני שלא היה אמוד להחזיק סכומים כאלה.
באו אנשי הקהילה לבעש”ט ואמרו: אנו מבינים שהדיינים דנו כהלכה, ומכיוון שאין עדים או הוכחות, היתומים אינם צריכים להחזיר את הכסף. אך כולנו יודעים שהצדק עם המפקיד. כיצד יכול להיות שדיני התורה יובילו לפסק-דין נגד הצדק? הסביר להם הבעש”ט שהקב״ה תמיד עוזר לדיינים לדון דין אמת. במקרה זה, בגלגול הקודם המפקיד היה חייב כסף לשומר ומעולם לא החזיר את הכסף. בגלגול הזה היתה לו הזדמנות להחזיר את הכסף ולתקן את נשמתו. דין תורה מוביל לדין צדק, אף שלא תמיד רואים את התמונה המלאה (תו”מ חלק כ”ה ע’ .69).
רבותיי לפעמים צריך לבוא בגלגול חזרה כדי לתקן את מה שקלקלו בחיים הקודמים. אבל לפני ביאת המשיח אין את הזמן להמתין עד הגלגול הבא, לכן הקב”ה גורם לאותו יהודי שהתנגד לעניין של יהדות לחזור בתשובה ולהספיק לתקן את זה עוד ״בגלגול זה״ במשך חיים חיותו בעלמא דין.
מאז אותו סיפור במודיעין, כל פעם שקם איזה אדם שמתחיל ללחום בענינים של הרבי, הרב סלונים אומר לו היזהר, בפעם הקודמת שמישהו התנגד לענין של יהדות, הוא בסוף נהיה חב”דניק!.
This post is also available in: English