הרוצח הראשון בהיסטוריה, קין, לא היה מודע שהשלכות מעשיו יהיו הריגת אחיו.
היום התחלנו לקרוא את התורה פעם נוספת מ”בראשית”. בפרשה זו אנחנו לומדים על קין והבל – שני האחים היחידים שהיו קיימים אז בכל העולם הגדול. התורה מספרת שקין הביא “מפרי האדמה מנחה לה’, והבל הביא גם הוא” ואז “וישע ה’ אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה” (בראשית ד, ד). הקב”ה קיבל את מנחתו של הבל ואילו את מנחתו של קין לא קיבל. “ויחר לקין מאד” – קין מאד נפגע, ואז אנחנו קוראים מיד ש”ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו”.
כאן אנחנו מתוודעים למעשה על הרצח הראשון שהתרחש בעולם. בסך הכול שני אחים שכל העולם הגדול עומד לרשותם, והנה הם כבר רבים על הירושה…
הקב”ה פונה אל קין ושואל אותו: “אי הבל אחיך”, ואז קין משיב את התשובה המפורסמת ביותר: “השומר אחי אנכי”, והוא מקבל את העונש “נע ונד תהיה בארץ”. אולם קין התאונן בפני הקב”ה ואמר “והייתי נע ונד בארץ והיה כל מוצאי יהרגני”. ואז אנחנו קוראים דבר מפתיע מאד: “וישם ה’ לקין אות לבלתי הכות אותו”, הקב”ה דאג שאף אחד לא יוכל לנקום בקין ולהורגו.
וכאן נשאלת השאלה, מדוע באמת ה’ הגן על קין? הלא הוא הרג את אחיו הבל ועל רצח חייבים מיתה! והנה לא רק שה’ אינו הורג את קין אלא דואג עבורו לשמירה מיוחדת שלא יפגעו בו ואף הוסיף ואמר: “לכן כל הורג קין שבעתיים יוקם” – כל מי שיהרוג את קין ייענש חמורות. מהי הסיבה שהקב”ה כל כך הגן על קין שרצח את אחיו?!
השאלה מתחדדת עוד יותר כאשר מיד בפרשה הבאה, פרשת נח, אנחנו קוראים את דברי התורה שאומרת: “שופך דם האדם באדם דמו ישפך” (בראשית ט, ו). כלומר, אדם ששפך דם – חייב מיתה. וכאן לא זו בלבד שהקב”ה לא מעניש את קין, אלא עוד שומר עליו ומזהיר שאין לפגוע בו. מדוע זכה קין ליחס מועדף מאת ה’?
המדרש מביא שקין טען כלפי הקב”ה שכל חטאו נבע בגלל יחסו של הקב”ה אליו, ובלשון המדרש: “אתה הוא שהרגתו שאילו קיבלת קרבני כמותו לא הייתי מתקנא בו” (מדרש תנחומא בראשית ט). לכאורה זוהי טענה מוזרה מאד, טענה שמשמיע תדיר כל ילד קטן שמכיוון שחברו הרגיז אותו הוא גרם לו להתעצבן ולהכות אותו והאשמה מוטלת רק על כתפי החבר…
לא מזמן סיפר לי שליח חב”ד שהוא נוהג לבקר אסירים יהודים בבית כלא לפני החגים. הוא פגש אסירים רבים וכל אחד בתורו הסביר לו בטוב טעם ודעת שהוא חף מפשע לחלוטין ושהוא יושב בכלא על לא עוול בכפו. כל אחד בתורו חזר על אותה מסקנה נחרצת שהוא לא עשה רע לאף אדם. בסוף הביקור הוא פגש אסיר שהיה מוכן להודות שהוא באמת ביצע את הפשע המיוחס לו, אבל אין זה באשמתו שכן אחרים הכריחו אותו לבצע זאת…
טענתו של קין כלפי הקב”ה נשמעת באותה נימה; קין מאשים את הקב”ה שבגלל שהוא לא נעתר לקבל את קורבנו – הוא התרגז וזה גרם לו להרוג את הבל אחיו. ואם-כן עדיין נשארת השאלה במקומה: מדוע ה’ מחל לקין על רצח אחיו ועוד הגן עליו שלא יפגעו בו?!
לא ידעתי…
את התשובה לשאלה הזאת אנחנו מוצאים באותו מדרש, כמה שורות קודם לכן: “אמר לו קין רבונו של עולם לא ידעתי ולא ראיתי הרוג מימי, וכי הייתי יודע שאני מכהו באבן ומת”. קין טען טענה עצומה: הוא מעולם לא ידע ולא ראה את המושג הריגה! הוא לא ידע שאפשר להרוג בן אדם, הלא זה היה הרצח הראשון בהיסטוריה של האנושות. קין אכן הודה שהוא היכה את אחיו באבן, אבל הוא לא ידע שהמכה הזאת תהרוג אותו.
אלו הם מעשים שבכל יום, אדם נותן לחברו צ’פחה ידידותית, ולפתע החבר מגיב בצורה לא רגילה, הוא מתעלף או חס ושלום גרוע מזה. הלה לא התכוון כלל להזיק לחברו, ואפילו אם מדובר במקרה של מריבה ושהוא התכוון במודע להתקיף את חברו, אבל בוודאי לא הייתה לו כוונה לגרום למותו חס ושלום.
וזה מה שאירע אצל קין. המדרש רבה (בר”ר כב, יב) מוסיף ואומר: “נתכנסו חיה ועוף ונחש הקדמוני לתבוע דמו של הבל אמר להם הקב”ה ‘לכן כל הורג קין’, קין לא היה לו ממי ללמוד, מכאן ואילך כל הורג קין יהרג”. ולכן הקב”ה מחל אפוא לקין על מעשהו ועוד הגן עליו, שכן הוא לא התכוון להרוג את אחיו במודע ומתוך הכרה.
מכאן אנחנו יכולים ללמוד עד כמה אפשר לפגוע בזולת מבלי שנכיר בכך. קורה שאנשים מכאיבים לאחרים בלי לשים לב, הם לא יודעים שמילים מכאיבות ולכן הם אומרים אותם בקלילות, הם פשוט לא נתקלו בתופעה הזאת קודם לכן ולא יודעים שאסור לעשות זאת.
רב אחד סיפר לי שבתחילת השליחות שלו, כאשר הוא רק יצא מהישיבה, הוא נפגש עם זוג צעיר בעיר והם שאלו אותו לגילו, הוא השיב להם ובמקביל גם שאל את הגבר לגילו והלה ענה לו. כאשר הוא פנה לתומו לעבר האישה ושאל לגילה, היא אמרה לו: “וכי אינך יודע שלא שואלים גברת לגילה?!” נו, מאיפה המסכן הזה שרק יצא מהישיבה צריך לדעת הלכות דרך ארץ? מאותו מקרה הוא למד שלא שואלים כאלו שאלות.
אסור להאשים
הדברים נכונים גם לגבי החיים הרוחניים. כל יהודי שלא גדל בבית של שומרי תורה ומצוות ולא התוודע לחיים אלו קודם לכן – אי אפשר להאשימו על כך שהוא לא שומר תורה ומצוות. שהרי הוא לא קיבל מהבית את החשיבות של שמירת תורה ומצוות. אפילו כאשר הוא פוגש מישהו שמספר לו על שבת ועל כשרות – זה עדיין דבר חדש עבורו, בדיוק כפי שישנם כאלו שלא מודעים לבעיה של שינויי האקלים ” קליימט צ’יינג’ “, זה נכנס מאוזן אחת ויוצא מהאוזן השנייה, שכן זה לא העולם שלהם, הם לא גדלו על הנושא הזה ואף אחד לא לימד אותםי מעולם על חשיבות הדבר. כך גם כל יהודי שלא גדל ולא התחנך בחינוך יהודי הרי הוא בדרגה של אנוס.
הרבי מסביר באריכות באחת משיחותיו (עשרה בטבת תשנ”א) כי בדורנו היהודים הללו הם בגדר תינוקות שנשבו, והוא מצטט מהרמב”ם בהלכות ממרים (פ”ג ה”ג): “ואינו זריז לאחוז בדרכי המצוות שהרי הוא כאנוס, ואף-על-פי ששמע אחר-כך שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם… ולכן כשאותם תינוקות שנשבו מקיימים אפילו מצוה אחת הרי זה חשוב ויקר ביותר וביותר אצל הקב”ה” (‘תורת מנחם’ תנש”א כרך ב עמ’ 111).
This post is also available in: English
ייש”כ גדול
מהו המקור לביאור הנ”ל על קין.
(דא”ג ברש”י משמע שקין כן התכוון להרוג וליציאת הנשמה של הבל רק שהוא לא ידע איך?)
המקור הוא המדרש תנחומא המצוטט בדרשה
“אמר לו קין רבונו של עולם לא ידעתי ולא ראיתי הרוג מימי, וכי הייתי יודע שאני מכהו באבן ומת”.
ובהמשך המדרש רבה שמצוטט ג”כ
נתכנסו חיה ועוף ונחש הקדמוני לתבוע דמו של הבל אמר להם הקב”ה ‘לכן כל הורג קין’, קין לא היה לו ממי ללמוד, מכאן ואילך כל הורג קין יהרג”.
הצלחה רבה