ה'נסיך הירוק' מגלה לעולם את סוד האיבה בין העם הערבי ליהודי שנעוץ בישמעאל בן אברהם. מסופו של הסיפור ניתן לשאוב אופטימיות לימינו: ישמעאל עשה תשובה והתאחד עם אחיו.
מרגל בצמרת חמאס
בוודאי רבים מכם ראו או שמעו את מסעב חסן יוסף, בנו של מנהיג החמאס חסן יוסף, שביום מן הימים הפך לסוכן של השב"כ הישראלי וכתב את הספר 'בן החמאס'. בשנה האחרונה הוא הופיע בתקשורת העולמית והטיב להסביר לעולם מי הם אנשי החמאס ועד כמה הם מסוכנים לעולם.
בספרו הוא מתאר כיצד הוא נעצר על-ידי הצבא הישראלי בשנת 1996 לאחר שרכש נשק. מעצרו התרחש אחרי שאביו כבר היה עצור בישראל קודם לכן. הבן עבר חקירות ועינויים קשים, ואז יום אחד נכנס לתא שלו נציג של השב"כ והציע לו לעבוד בתור משתף פעולה (מרגל). הוא הביע את הסכמתו להצעה הזאת וגם לא ביקש כסף עבור העבודה כמרגל. בליבו הוא חשב שכאשר הוא ישתחרר, הוא ישתמש במידע שהוא יקבל באמצעות הקשר שלו עם השב"כ נגד ישראל עצמה.
השב"כ השאיר את "בן החמאס" בכלא במשך 16 חודשים, כדי שלא לשחררו מוקדם יותר ובכך לעורר חשד סביר שהוא אכן מרגל. במשך התקופה שהוא ישב בכלא, הוא נחשף לארגון של החמאס בתוך הכלא שתפקידו היה לחשוף ולגלות מי מבין אסירי החמאס משתף פעולה עם ישראל. כשמישהו היה מוציא שמועה על אסיר פלוני שהוא כביכול משת"פ, מיד היו הללו חוקרים אותו ומענים אותו בעינויים נוראים, היו דוקרים אותו במחטים, מכבים עליו סיגריות ועוד דברים איומים מסוג זה.
בתור בנו של השייח חסן יוסף הוא זכה תדיר לכבוד מיוחד. התפקיד שלו היה לרשום את העדויות וההודאות של אחיו הטרוריסטים. וכך במשך אותם חודשים שהוא הבחין מקרוב כיצד הערבים יכולים לענות את האחים שלהם רק בעטיו של חשד קל ועמום – הוא איבד את האמון שלו בחמאס. הוא נשבע לעצמו שכאשר הוא ישתחרר מהכלא הוא לא יעבוד בשביל החמאס אך גם לא בשביל ישראל.
כאשר הוא השתחרר, השב"כ יצר עמו קשר והוא החליט להיות סקרן ולשמוע מה הם מציעים לו. הוא גילה להפתעתו אנשים נחמדים מאד שלא מעוניינים להזיק לאף אחד, גם לא לחמאס, אלא רק רוצים למנוע הרג של אנשים חפים מפשע.
כבר בפגישה השנייה, אמר לו המפעיל שלו: אתה בן של שייח, אתה חייב להתנהג באופן מוסרי. אתה חייב למצוא עבודה ולהסתדר, וגם לסיים את הלימודים שלך. אם אתה מעוניין לעבוד בשביל השב"כ – אתה חייב לכבד את אביך ואת אמך, "כיבוד אב ואם". אולם מה שהפתיע אותו יותר מכל היתה העובדה שכבר באותה פגישה שאל אותו איש השב"כ: כבר התפללת צהרים? (המוסלמים מתפללים חמש פעמים ביום). הוא השיב שעדיין לא התפלל, והמפעיל אמר לו: לך תטהר (כלומר, לשטוף פנים, ידיים ורגליים), תתפלל צהרים ואחר-כך נמשיך.
בשב"כ הוא קיבל את הכינוי "הנסיך הירוק". 'נסיך' – בשל היותו בנו של מנהיג החמאס. 'ירוק' – בגלל הצבע של דגל החמאס. במשך יותר מעשר שנים הוא עבד למען ישראל והצליח למנוע עשרות פיגועים ובכך להציל את חייהם של מאות אנשים, כולל תפיסת חוליה שתכננה לפגוע בשמעון פרס. בספרו הוא מציין בין השאר כי אחרי הפיגועים הגדולים שהיו בירושלים, אריק שרון נתן הוראה להרוג את כל ראשי החמאס. גם אביו נכלל באותה רשימה, אך רק בזכות קשריו בשב"כ חייו של אביו ניצלו.
המפעיל שלו מטעם השב"כ – שכינויו היה "קפטן לואיי" – מספר שהוא היה מרגל מספר אחד של ישראל. בחושיו המחודדים הוא הצליח לגלות דברים שאף מרגל לא הצליח לחשוף. השב"כ מסר לו נתונים בסיסיים ועמומים, והוא כבר ידע היטב להבחין בתוך קהל גדול, מי הוא אותו מבוקש שיש לעצור עכשיו.
אחרי עשר שנים הוא עזב את ישראל, בא לארצות הברית, והחליט שהוא מתחיל לספר לכל העולם את סיפור חייו המרתק, כדי שכל העולם ידע מי הטוב ומי הרע, מי מאמין בחיים ומי מאמין במוות.
סכסוך עתיק יומין
בהקדמה לספרו הוא כותב שלאמיתו של דבר, כולם מעוניינים בשלום במזרח התיכון. כל ראש ממשלה או נשיא חדש בטוח שהוא יהיה זה שיפתור אחת ולתמיד את הסכסוך הערבי-ישראלי, אך כל אחד מהם נוחל כישלון מהדהד.
הוא כותב שכאשר הוא מסתובב בין אמריקנים הוא שומע הרבה שאלות על המתרחש בישראל, אבל מעט מאוד תשובות. "כולם שואלים – כך הוא כותב – מדוע אנשים לא יכולים להסתדר במזרח התיכון?" או: "מי צודק – הערבים או הישראלים?", "מדוע ישראל לא מחזירה את האדמה שהיא כבשה במלחמת ששת הימים בשנת 1967?".
"אלה שאלות טובות, אבל אף אחת מהן אינה נוגעת בנושא האמיתי, בשורש הבעיה. הסכסוך הנוכחי מתחיל באיבה שבין שרה להגר המתואר בספר בראשית". כדי לנסות להביא שלום – הוא מסיק – צריך להבין מאיפה הכל התחיל, לרדת לשורשי הבעיה ורק אז נוכל לנסות למצוא פתרון הולם.
מה שמעניין הוא שהיום – בראש השנה – קוראים בתורה את סיפורן של שרה והגר. קראנו שה' פקד את שרה ונולד לה בן ששמו יצחק. מדוע אנחנו קוראים את הסיפור הזה בר"ה? משום שכפי שהגמרא אומרת שרה נפקדה בראש השנה ולכן קוראים על לידת יצחק בר"ה.
אולם זוהי רק התחלתה של הקריאה. בהמשך אנחנו קוראים "ותרא שרה את בן הגר המצרית מצחק". כאשר יצחק התחיל לגדול ולהתפתח, החליטה שרה לגרש את ישמעאל מהבית, משום שישמעאל היה פרא אדם ושרה חששה שהתנהגותו תשפיע על חינוכו הטוב של יצחק (רש"י בראשית כא, ט). לפיכך אמרה שרה לאברהם: "גרש האמה הזאת ואת בנה". אבל אברהם מאד לא חיבב את הרעיון שלה לגרש את בנו מהבית ובפרט שהוא אהב אותו.
עוד הרבה לפני שיצחק נולד, כאשר הקב"ה בישר לאברהם שיהיה לו עוד בן, תגובתו הראשונה של אברהם היתה "לו ישמעאל יחיה לפניך" (בראשית יז, יח) – כלומר, טוב לי עם ישמעאל, אני לא מחפש ניסים, העיקר שישמעאל יגדל להיות ילד טוב ויהיה לי נחת ממנו, זה מספיק לי. כעת כששרה אמרה לו לגרש את ישמעאל מהבית, הוא מאוד לא אהב את זה. אולם הקב"ה התערב בויכוח שלהם, ובמי הוא צידד? זאת בכלל לא שאלה. הקב"ה צידד עם האשה. הקב"ה אמר לאברהם כלל יסודי לכל החיים: "כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה", ובזה הסתיים הויכוח. מאז ועד היום, המילים הללו הפכו לסיסמת חיים של כל גבר יהודי נשוי… ואכן אברהם שלח את הגר וישמעאל מביתו, ויצחק הפך להיות היורש של אברהם אבינו.
סוף טוב
לאמיתו של דבר, לסיפור של ישמעאל יש המשך. אין הכוונה שזרקו אותו מהבית ומאז לא שמעו ממנו יותר, הרי אנחנו קוראים בסוף פרשת חיי שרה שכאשר אברהם אבינו נפטר "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו" (בראשית כה, ט).
בלוויות ל"ע, קורה לפעמים שמשפחות ששרויות במתחים, כעסים ובמריבות לא משלימות האחת עם השניה גם בשעת האבל הקשה. המשפחה של הדוד הזה יושבת בצד אחד, והמשפחה השניה יושבת בצד השני של בית הלוויות. אלו יושבים שבעה בבית פלוני ואלו יושבים בבית אחר. הנכדים בדרך כלל לא יודעים אפילו על מה המריבה בכלל.
בהלוויתו של אברהם אבינו השתתפו שני בניו. רש"י מוסיף ומציין "מכאן שעשה ישמעאל תשובה". הרבי מסביר שהיות שישמעאל הוא אחרי הכל הבן של אברהם אבינו, הוא קיבל ממנו כמה תכונות נפשיות ש"הציקו" לו לאורך כל השנים ולא נתנו לו מנוחה, "לא ידח ממנו נידח", עד שסוף-כל-סוף הוא חזר בתשובה (התוועדות ש"פ חיי-שרה תשל"ו – 'שיחות קודש' תשל"ו כרך א עמ' 199).
מהסיפור הזה אנחנו יכולים ללמוד שני דברים. ראשית כל, שרה צדקה בכך שהיא רצתה לגרש את ישמעאל, שהרי היתה לו השפעה שלילית על חינוכו של יצחק. כשמגדלים ילד עלינו להבטיח שהוא לא יהיה מושפע מהנהגה סביבתית שלילית או בלתי מוסרית או חלילה מדתות אחרות. יש להעניק לו חינוך יהודי מושלם. אבל סוף כל סוף כשיצחק גדל ואישיותו כבר היתה מעוצבת ומגובשת כדבעי – הוא אכן יצר קשר עם ישמעאל ולבסוף ישמעאל חזר בתשובה.
אם ישמעאל חזר בתשובה, בוודאי שגם לצאצאים שלו יש סיכוי לחזור בתשובה. התפקיד שלנו הוא לעזור להם לעשות זאת, ואז הם יעריכו אותנו ויסייעו לעם היהודי.
יש תקווה
רק לאחרונה התבטא מנהיג מוסלמי במדינת אלבניה, ה"באבא מונדי" שהוא מנהיג של זרם ה"באקטשה" באיסלם – זרם שמונה יותר מ-220 מליון מוסלמים כש-53 מליון מתוכם מתגוררים בטורקיה. הוא אמר ש"בדת אין מקום לאלימות; דת היא רוחניות טהורה". הוא הביע צער על ההתנהגות של טורקיה בעת האחרונה וקרא לה לחדש את הקשרים עם ישראל.
במשך שנים רבות הרבי דיבר ועורר על שבע מצוות בני נח, הוא אמר שחובה על כל יהודי לדאוג שגם הגוי יאמין רק בה' ויקיים את המצוות והחובות שהוא מחויב בהם. הרבי ציין שראו בפועל במלחמת העולם השניה, שחסידי אומות העולם שקיימו במידה מסוימת את שבע המצוות שלהם – דווקא הם נמנעו מרצח ובזכות זה ניצלו יהודים רבים ('לקוטי שיחות' כרך כו עמ' 143).
לפני שנים רבות, שלוחי חב"ד בטורונטו עמדו להיפגש עם ראש ממשלת קנדה. הם דיווחו על כך לרבי וציינו שהם עומדים להעניק לו כוס של קידוש. הרבי השיב: "מה יעשה בזה, משא"כ סידור בהעתק אנגלי תיק בתוך תיק שכמה תפילות מהתחלה מודה אני שייך גם לבן נח" ('תשורה' גראסבוים, ב' ניסן תשס"ד).
מסופר שפעם הרב החיד"א (רב מפורסם שחי לפני כמאתיים שנה), נפגש עם ערבי שאמר לו שהוא מאמין בא-ל אחד והוא מעוניין להתפלל אליו. החיד"א אמר לו שיאמר בכל בוקר ובכל ערב "שמע ישראל" (לקו"ש כרך כו עמ' 141 הערה 67).
כדי לשנות את העולם אנחנו צריכים להדליק נר בודד, להביא קצת אור, אפשר לתת סידור לחבר לא יהודי וזה יעזור לו להתקרב לה' ובדרך ממילא הוא יתקרב לעם ישראל. כשם שבן החמאס הפך לאוהב ישראל והיה אחראי להצלת חייהם של מאות אנשים, אנו מאמינים שבאם נלמד אותם על הקשר שלהם עם הקב"ה ועל ישמעאל שעשה תשובה – יש תקווה לעתיד טוב וחיובי יותר.
This post is also available in: English