ביום הכיפורים משה הצליח לשנות את הגזירה על עם ישראל, והפך את ה’טיעון’ שהעם קשה עורף למעלה שלו. בזכות החוצפה העם היהודי היה מסוגל לשרוד את הקשיים לאורך הדורות, וגם עלינו לאמץ לעצמנו קצת חוצפה יהודית, וכך נוכל לבקש מה’ שנה טובה ולתבוע את בוא הגאולה.
כך נולד חג הקניות
היום שאחרי חג ההודיה האמריקאי – Thanksgiving הוא אחד מימי הקניות העמוסים ביותר בשנה והסוחרים מכנים אותו ‘יום שישי השחור’, משום שזה היום שבו קמעוניות רבות עוברות לשחור, כלומר לרווחיות, משום שבעולם ראיית החשבון כשמדווחים על הפסדים הם נכתבים בדיו אדום והרווחים בדיו שחור. תקופת הקניות הזאת מעבירה אותם מהאדום לשחור – מהפסדים לרווחים עבור השנה כולה. יום זה נחשב ליום הראשון של עונת קניות החגים, והקמעוניות עשויות להגיע ל-40 אחוז מכלל המכירות השנתיות ביום זה בלבד.
בבלאק פריידיי ישנם מכירות ומבצעים במחירים זולים ביותר שאין בכל השנה כולה, ולכן, קטטות, ואפילו עצמות שבורות, הם מראה שכיח ב’יום שישי השחור’. מקרה חמור אירע בשנת 2008 כאשר עובד של וולמארט בניו יורק נהרג וארבעה אנשים נוספים נפצעו, לאחר שנרמסו על ידי הלקוחות שהסתערו לחנות בבוקר יום שישי בחיפוש אחר מציאות. בנוסף שני אנשים נהרגו בקרב יריות בחנות Toys R Us בקליפורניה באותו יום שישי. התברר שהירי התרחש לאחר חילוקי דעות בין שתי קבוצות צרכנים בחנות.
בשנת 2024 הוציאו בארה”ב בבלק פריידיי סכום שיא של יותר מעשר מיליארד דולר ב-24 שעות בלבד. בין המוצרים הנמכרים ביותר היו טלוויזיות, מחשבים ניידים, צעצועים וקונסולות משחק.
Amazon ענקית הקמעונות דיווחה על רמת שיא של הזמנות בבלק פריידיי, ולדבריה יותר מ-200 אלף צעצועים נמכרו רק בחמש השעות הראשונות של יום המכירות.
תחום שזכה ל”פריחה” מיוחדת בבלק פריידי בארצות הברית היה כלי הנשק. ה-FBI הודיע שהוצף ביותר מ-200 אלף בקשות לבדיקת רקע עבור רוכשים של רובים, שמבטא שיא חדש ליום מכירות אחד של כלי נשק.
המושג של בלאק פריידיי הובא גם לישראל על אף ששם אין Thanksgiving וכו׳, אבל את השיגעון הביאו גם לישראל, אנשים עומדים שעות בתור כדי לקנות בזול משהו שהם בכלל לא צריכים…
מאדום לשחור
הביטוי ‘בלאק פריידיי’ לא נשמע ביטוי כל כך חיובי. המקור שלו בארצות הברית מגיע ממקום אחר לגמרי.
בשנת 1867 חברו שני בנקאים מוול סטריט, ג’יי גולד וג’ימי פיסק, לרכוש כמויות אדירות של זהב במטרה להעלות את מחירו באופן מלאכותי, ולאחר מכן למכור אותו ברווח עצום. ביום שישי ב-24 לספטמבר של אותה שנה התגלתה אותה תוכנית זדונית וזה גרם למשבר עצום בשוק המניות שגרם לפשיטת רגל לאלפי אנשים. על אותו היום נולד הביטוי ‘בלאק פריידיי’.
הפעם הראשונה שהשתמשו בביטוי הזה בקשר ליום שישי שאחרי Thanksgiving החל בשנות החמישים בפילדלפיה. המשטרה השתמשה בביטוי הזה כדי לתאר מה קורה ברחובות ביום שישי. הרחובות היו מלאים באנשים שיצאו לקניות והשוטרים לא רק שלא יכלו לקחת את היום הזה כיום חופש אלא הם עוד היו צריכים לעבוד שעות נוספות כדי להשתלט על המהומה ולשמור את החנויות מכל אלו שבחסות המהומה ניסו לגנוב מהחנויות כמה שיותר.
בשנות השישים התחילו בפילדלפיה להשתמש בשם הזה כיום השופינג הגדול בשנה ולאט לאט זה הפך למושג אמריקאי שכולם מכירים, ואז גם הוסיפו לזה הסבר חיובי, שהיות שהסוחרים תמיד מפסידים כסף, הם נמצאים ב’אדום’ כי הפסדים כותבים באדום, וביום שישי הזה הם עוברים ל’שחור’, כי המכירות של היום הזה ואילך מכסים להם את הגרעון של כל השנה.
הטיעון שהתהפך
רבותיי. יום כיפור הוא ה’בלאק פריידיי’ היהודי, ולכן בתי הכנסת בכל העולם מלאים. כולם באים ונדחפים לקבל שנה טובה במחיר מבצע. מעניין שגם ההתחלה שלו לא היתה כל כך חיובית, וגם היא התחילה עם סיפור שקשור לזהב.
בחג הפסח יצא עם ישראל ממצרים, ושבעה שבועות לאחר מכן עמד למרגלות הר סיני. בחג השבועות קיבל את התורה, ובאותו יום הודיע משה שהוא עולה להר סיני וישהה שם ארבעים יום כדי לקבל את שני לוחות הברית.
בסוף הארבעים יום, בשל טעות בחשבון, בני ישראל חשבו שכבר עברו ארבעים יום ומשה לא שב. הם חשבו שמשה מת, ולכן הם החליטו לאסוף זהב וליצור ממנו עגל זהב, אותו עבדו.
באותו היום משה קיבל מהקב”ה את שני לוחות הברית ואז הקב”ה אומר לו: “לך רד כי שיחת עמך… עשו להם עגל מסכה”. ואז הקב”ה ממשיך ואומר למשה “ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא” ולכן: “הניחה לי”. משה מיד התפלל לקב”ה “ויחל משה” ופעל שהקב”ה חלילה לא יעשה את זה לעם ישראל. רק אחרי ש”וינחם ה׳ על הרעה אשר דבר לעשות לעמו” משה ירד אל העם וכשהוא ראה את העגל הוא שבר את הלוחות ואחר כך כתש את העגל וכו׳.
למחרת משה עלה בחזרה להר סיני כדי להתחנן לקב”ה שימחל להם על העוון הזה. אחרי ריבוי דברים הקב”ה התרצה למשה ואמר לו “פסל לך” שיביא שני לוחות אבנים והקב”ה יכתוב שוב את עשרת הדברות וייתן לעם ישראל “לוחות שניות”.
ואז כשהוא שוב עלה להר סיני כדי לקבל את הלוחות השניות נאמרו י”ג מדות הרחמים שאנו אומרים ביום כיפור פעמים רבות, ולאחר מכן, ממש בסוף משה פונה לקב”ה: “ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך ה׳ ילך נא ה׳ בקרבנו” מדוע? “כי עם קשה עורף הוא” ולכן: “וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו” (תשא לד, ט).
אותו היום שהקב”ה מחל לעם ישראל על חטא העגל היה יום הכיפורים הראשון לכל בני ישראל, לדור המדבר ולכל הדורות.
משה רבינו לקח את אותו ביטוי שהקב”ה השתמש כסיבה מדוע חלילה צריך לכלות, “עם קשה עורף”, והפך את זה לסיבה מדוע צריך למחול להם “כי עם קשה עורף הוא”!
אבל מה בדיוק הפירוש “עם קשה עורף”?
תהיו חצופים
אומר המדרש: “מהו והנה עם קשה עורף הוא? אמר רב יקים שלושה חצופים הם… באומות – ישראל, אמר רבי יצחק, אתה סבור שהוא לגנאי ואינו אלא לשבחן או יהודי או צלוב” (שמו”ר תשא מב, ט).
המדרש בא ומלמד אותנו ש”קשה עורף” פירושו “חוצפה” .
והמדרש מיד מוסיף שלא נחשוב שזה כינוי גנאי לעם ישראל, אלא אדרבה זוהי מחמאה “יהודי או צלוב”. דהיינו עם ישראל עושה בחירה עקשנית וברורה בין לחיות כיהודי או למות ולהיצלב על אמונתו, ואת זה אמר משה לקב”ה. נכון שיש לעם ישראל חוצפה אבל זה מה שייתן להם את הכוח לעבור את כל הניסיונות וההשמדות שיהיו במשך כל הדורות, ורק אחרי שמשה גילה את המעלה שבעם קשה עורף רק אז הקב”ה כרת ברית עִם עַם ישראל.
כדי לקום אחרי השואה ולעלות לארץ ישראל צריך הרבה ‘חוצפה’. להמשיך ללדת ילדים אחרי שאיבדנו מיליון וחצי ילדים צריך חוצפה. כל מי שנמצא כאן היום בבית הכנסת זה רק בגלל שלהורים שלו הייתה החוצפה להמשיך לבנות חיים יהודיים למרות כל התחזיות השחורות.
מחר בהפטרת מנחה של יום הכיפורים נקרא את סיפורו של יונה הנביא, ושבו מסופר על אנשי נינוה: “ויתכסו שקים… ויקראו אל אלקים בחזקה” (יונה ג, ח). מהו “בחזקה”? “חציפא” (ירושלמי תענית ב, א). דהיינו, שהם באו עם חוצפה וזכו למחילה, ומשם ומעוד מקומות אנו למדים ש”חוצפא אפילו כלפי שמיא מהניא” (סנהדרין קה, א).
כדי לבוא לבית הכנסת ביום כיפור ולבקש מהקב”ה שימחל לנו על מה שעשינו שנה שעברה ושיתן לנו שנה טובה ומתוקה צריך הרבה “חוצפה” אבל זה לא יהיה צודק ונכון להשתמש עם החוצפה היהודית רק ביום כיפור.
כל אחד צריך לצאת מכאן הערב עם עוד מנת חוצפה. שתהיה לו את החוצפה להניח תפילין במטוס, להדליק נרות חנוכה על אוניה, וגם תהיה לו החוצפה לקום ולהגן על ישראל.
והעיקר הוא כמו שהרבי אמר פעמים רבות שיש לנצל את החוצפה כדי לתבוע מהקב”ה שישלח לנו את המשיח. (התוועדויות תשמ”ו ח”ג עמ׳ 464 ועוד).
This post is also available in: English