סיפורם המרגש של זוג חב״די כבדי שמיעה שבזכות האומץ והשמחה הצליחו “לשמוע” את העולם בגשמיות וברוחניות — והמסר מפרשת נח על האומץ לצאת אל העולם ולפעול בו באמונה ובשמחה.
ניתוח להשתלת שתל
לאחרונה התפרסם בתקשורת בישראל סיפור מרגש על זוג חב”די, שניהם כבדי שמיעה — הרב ברוך ורבקה וילהלם — שעברו ניתוח להשתלת שתל קוֹכְלִיאַרִי, התקן אלקטרוני המאפשר לכבדי שמיעה לשמוע בקלות רבה יותר. הניתוח הצליח מאוד. רבקה, בת 56, היא כבדת שמיעה מלידה, וברוך, בן 61, נפצע בילדותו בתאונת דרכים שהותירה אותו כמעט חירש לחלוטין. “נולדתי עם לקות שמיעה,” מספרת רבקה. “בתור נערה נסעתי לרבי, וכשהבנתי שאני לא יכולה לשמוע אותו — שם הבנתי את גודל החסך. כבר אז קיבלתי החלטה — אני אתחתן רק עם מישהו שיבין אותי באמת.”
ברוך משתף גם הוא ומספר על ההיכרות עם רבקה, שנעשתה בשידוך. בתחילה הוא סירב להצעה — הוא לא רצה בת זוג שמתמודדת עם אותה בעיה. אך בסופו של דבר הוא שאל את הרבי, וקיבל את ברכתו לשידוך. הוא אומר. “בהתחלה אמרתי — לא מספיק שאני לא שומע, אז גם היא? אבל תוך זמן קצר הבנתי שזה מה שנועד לי. בתוך שבוע קיבלתי את ההחלטה הכי טובה בחיים שלי.”
השניים נישאו, הילדים גדלו, ובני הזוג המשיכו להתמודד עם מציאות של כבדות שמיעה. תקופת הקורונה, שהביאה עמה מסכות שמנעו קריאת שפתיים, הייתה הטריגר לקראת הניתוח ששינה את חייהם. “הבנתי שאני צריכה פתרון משמעותי יותר ממה שהוצע לי עד כה,” מתארת רבקה. “קלינאית תקשורת הציעה לי לשקול שתל. ידעתי שהטכנולוגיה התקדמה, וזה הרגיש כמו הצעד הנכון.” ברוך עדיין היסס, עד שרבקה לקחה יוזמה: “אמרתי לו — אני הולכת על זה. אתה בא איתי?” והוא בא.
השניים החליטו לעשות את הצעד ופנו לפרופ’ שרון אבנת תמיר, מבית הרפואה הציבורי אסותא אשדוד. הניתוחים עברו בהצלחה, ואז הגיע הרגע המרגש מכל. “פשוט פרצנו בבכי,” מתאר ברוך. “פתאום שמעתי צלילים שלא ידעתי שקיימים. בבית, בשבת, שמעתי ‘טיק טיק’. חשבתי שזה ברז דולף — עד שהבנתי שזה המחוג של השעון. זה רגע שאני לא אשכח בחיים.” רבקה מוסיפה: “ברוך חזר מבית הכנסת בוכה, אחרי ששמע בברור את התפילה. בשבילנו, לומר לאנשים שזה אפשרי — זו תחושת שליחות.”
זה סיפור מאוד מרגש, אבל מה שמייחד את הזוג הזה הוא לא רק הניתוח המוצלח, אלא הדרך הארוכה שעברו יחד. עשרות שנים של התמודדות משותפת, אהבה, אמונה ושמחה, שהובילו להקמת משפחה לתפארת — חמישה ילדים בריאים, והשראה גדולה לכל מי שמתמודד עם מגבלה.
לא רוצה מכשיר שמיעה
כילד, ברוך קיבל מכשיר שמיעה כדי שיוכל לשמוע, אך באותם ימים כמעט שלא היו ילדים כבדי שמיעה, ובפרט בירושלים. הוא היה בולט בכיתה, וההתמודדות הייתה קשה. בגיל 12 הוריו, חסידי חב”ד, החליטו לנסוע איתו לרבי כדי לבקש ברכה. כשהם נכנסו ליחידות, אמו של ברוך פרצה בבכי. הרבי שאל: “למה את בוכה?” והיא סיפרה שברוך לא רוצה ללבוש את מכשיר השמיעה — הוא רוצה לשמוע כמו כולם. הרבי השיב: “אני מבין אותו — הוא מתבייש בזה. אבל עליו ללבוש את המכשיר ולשאת אותו בשמחה. אם יעשה זאת בשמחה — הוא יצליח. וזה לא יפגע בשידוכים שלו.”
האם הוסיפה שברוך רוצה להישאר בניו יורק עד שיתחיל לשמוע טוב. הרבי ענה: “כאן זו שפה אחרת ואין לו חברים. עליו לחזור לארץ הקודש — זו השפה שלו.” לאחר מכן ביקש הרבי מההורים לצאת, וברוך נשאר לבד איתו. הוא מסר לרבי פתק עם בקשתו האישית. תוך כדי קריאה אמר לו הרבי: “עליך להיות בשמחה ובטוב לבב.” ואז הרים את עיניו הקדושות ושאל: “אתה שומע אותי?” “אתה שומע אותי?” ברוך ענה: “כן.” הרבי המשיך: “תמשיך ללכת עם המכשיר, תהיה בשמחה ובטוב לבב — ואתה תצליח”. הרבי הסביר “כמו שיש אנשים שצריכים משקפיים כדי לראות, כך יש אנשים שצריכים מכשיר כדי לשמוע. אין במה להתבייש. לכל אחד יש את האתגר שלו.”
ברוך ביקש מהרבי ברכה לשמוע טוב. הרבי ענה: “עליך להיות בשמחה — ואתה תצליח.” כשיצא מהיחידות, הרגיש שהרבי נתן לו כוח עצום להתמודד. הוא הפנים את המסר — שכאשר אדם בשמחה, הוא יכול להתגבר על כל קושי. ברוך גדל, התחתן, והקים משפחה לתפארת — עם חמישה ילדים בריאים, ושמחה גדולה בלב.
החיות צעקו “לא רוצים לצאת מהתיבה!”
בפרשת השבוע, פרשת נח, אנו קוראים על המבול. לאחר כמעט שנה שבה נח ומשפחתו היו סגורים בתוך התיבה, סוף־סוף “יבשה הארץ”, והקב”ה אומר לנח: “צֵא מִן הַתֵּבָה”. השאלה המתבקשת היא — מדוע בכלל היה צורך שהקב”ה יאמר לנח לצאת מן התיבה? הרי כל אדם שהיה תקוע במשך שנה שלמה בתוך ספינה מלאה חיות, בהמות ועופות, היה קופץ החוצה ברגע הראשון שבו התאפשר לו.
הרבי מסביר את הסיבה לציווי הזה בשיחה:
לנח היה טוב וקל יותר להישאר בתיבה: כשנח הי’ בתיבה, הוא עבד את ה’ כל היום וכל הלילה, וכמ”ש שנח עסק ב”טורח הבהמות” ומילוי שליחות ה’, ועוד — מכיון שהוא הי’ סגור בתיבה, שמור ומוגן מכל ענינים שיכולים להפריע לאדם בעבודתו לקונו, ועד שאפי’ מזונו הי’ מוכן בתיבה. וא”כ, הי’ יכול, איפוא, להתמסר כל כולו לעבודת ה’.
ולאידך גיסא, היציאה לעולם הייתה בעצם ירידה למקום נמוך ותחתון, שהרי אך זה עתה הסתיים בו המבול, ועוד שכעת זקוקים להבטחה ולשבועה מהקב”ה ששוב לא יהי’ מבול, ויהי’ שלום בעולם.
ולמרות זאת, ציוה עליו הקב”ה “צא מן התיבה” — לצאת ולפעול בעולם. והמטרה היא “מלאו את הארץ וכבשוה”: שיתעסקו בענייני העולם הזה הגשמי והתחתון, שהעולם לא יישאר במצב של תהו אלא יהי’ מלא בברואי ה’.
אפי’ בנוגע לחיות והבהמות שבתיבה, היה מעמדם ומצבם יותר נעלה מהמצב שבעולם, כי בהיותם בתיבה הם קיבלו את כל מזונם מנח. וכיון שכן, כשנח בא להוציאם מהתיבה, הבהמות והחיות צעקו ואמרו: “אנו לא רוצים לצאת מהתיבה!” ולמרות זאת, הם נצטוו לעזוב את התיבה — ועד ש”אם אינם רוצים לצאת, הוציאם אתה” — בעל כרחם, כדי שיהי’ יישובו של עולם.
ההוראה היא שעל כאו”א לצאת מה”תיבה” שלו — מהעניינים העליונים והנעלים שבהם הוא סגור — ולרדת אל העולם: “מלאו את הארץ”, לדרגה התחתונה שבעולם, ענייני חולין, ועד למקומות שזמן רב לא הגיע אליהם דבר ה’, ויתירה מזו — שמעולם לא הגיע אליהם דבר ה’; מצב של עניות ברוחניות. ו”כבשוה” — היינו שעל היהודי לכבוש את המקום, שגם שם יחדיר יהדות. עי”ז שגם שם הוא יישאר איתן בקיום התומ”צ, ועד שהוא מקיים את המצוה שהיא “כל התורה כולה” — “ואהבת לרעך כמוך” — עי”ז שיפעל בהפצת היהדות והפצת המעיינות חוצה, וישפיע על הזולת.
(תו”מ ה’תשמ”ט, ח”א, ע’ 273)
במילים פשוטות — מה שקרה כאן הוא שנח התרגל לתיבה. כאשר הוא פתח את הדלת והביט החוצה, הוא ראה שכל העולם חרב. לא נשאר דבר — לא עץ, לא בית, לא אנשים, לא חיות — שום דבר. הכל נעלם. נח עמד מול עולם ריק לחלוטין, והוא זה שצריך לצאת ולהתחיל הכל מחדש. אבל לא מצא בתוכו לא את הכוח, לא את העוצמה, ולא את האומץ. הוא התייאש. איך בכלל יוכל לעשות זאת?
ועל כך מצווה אותו הקב”ה: “צֵא מִן הַתֵּבָה”. זה לא רק ציווי, אלא גם ובעיקר — נתינת כוח מאת ה’.
הקב”ה אומר לו: אתה תוכל לעשות את זה. ואתה תצליח.
וכך גם אצל כל אדם — יש רגעים בחיים שבהם הוא מרגיש יאוש, שהוא אומר לעצמו: איך אצליח? זה בלתי אפשרי. אבל אז עליו לשמוע את הקול האלוקי שמדבר אליו מתוך פרשת השבוע: “צֵא מִן הַתֵּבָה” — צא מאזור הנוחות שלך, מהמוכר והידוע. יש לך שליחות בעולם.
והמרשם להצלחה? להיות בשמחה. אם תהיה בשמחה — תצליח.
This post is also available in: English