למה יהודים רצים לעבר ישראל בזמן מלחמה

ל

בעוד אזעקות נשמעות והמקלטים מתמלאים, החיים בישראל ממשיכים להתקדם איכשהו עם יצירתיות, חיבור וביטחון בה’.

בישראל בשבועות האחרונים מתפתחת תופעה מעניינת: אפליקציות חדשות שנולדות כמענה לצרכים יומיומיים שנוצרו בזמן המלחמה. בזמן שהטילים עפים, אנשים לא רק רצים למקלטים, הם גם מפתחים פתרונות לחיים עצמם.

האם אפשר להתקלח עכשיו? זוהי אחת השאלות האמיתיות שאנשים שואלים עכשיו היא: האם יש לי זמן להתקלח לפני האזעקה הבאה? איך זה עובד: אתה מכניס מיקום וכמה זמן אתה רוצה להתקלח, המערכת בודקת נתוני אזעקות בזמן אמת, נותנת לך אחוז סיכון (למשל: 40% שתהיה אזעקה באמצע) ולפי זה אתה מחליט אם לקחת את הסיכון. 

גם עולם הדייטים מסתגל. הסטארטאפ הישראלי Hooked הוסיף פיצ’ר שמראה אילו אנשים בתוך המקלט הציבורי שלך רווקים. הפיצ’ר נוצר אחרי שמשתמשים התבדחו שהמקלטים הפכו למרחבים חברתיים בזמן אזעקות, וכעת הם גם יכולים להפוך לזירת היכרויות. מי יודע, אולי המלחמה באה לעולם כדי לפתור את בעיית הרווקות בעולם היהודי. 

מדד סטרס בזמן מלחמה, הופך את החיים בזמן מלחמה לאינדקס סטרס מבוסס נתונים. המשתמשים מזינים פרטים כמו מספר ילדים, חיות מחמד, אזעקות בלילה ואפילו פגישות זום בזמן התרעות, והמערכת מייצרת ציון סטרס אישי.

זמן במקלט, אפליקציה נוספת מחשבת כמה זמן בסך הכול בילית בחדר מוגן מאז תחילת המלחמה. מזינים מיקום, והמערכת מושכת נתוני אזעקות ומסכמת אותם למדד אחד ברור: סך השעות במקלט – נתון לא פשוט, אבל מציאותי.

ולבסוף, אפליקציה שממפה מקלטים ציבוריים ועוזר לתכנן מסלולים תוך שמירה על קרבה למרחב מוגן במקרה של אזעקה – כלומר, ניווט שמותאם לאיום של טילים.

תוך כדי שהיה במקלטים המוח היהודי עובד שעות נוספות!

בכלל רואים בארץ חוסן שהוא לא מובן מעצמו, השבוע התפרסם בתקשורת נתון מדהים, הצעירים הישראלים, עד גיל 25, שהם שכבת הגיל שנושאת את עול הלחימה על הכתפיים – מדורגים במקום השלישי בעולם ברמת האושר. 

נשאלת השאלה מה כל כך טוב להם?

חוקרת “מדיניות אושר” מאוניברסיטת בר אילן מסבירה, שהחברה הישראלית יכולה להסתגל למצבים שונים מבלי לאבד את החוסן שלה, זה נובע מהדבק החברתי והמשפחתי שקיים בישראל, מהערבות ההדדית, מרמת האמונה שרבים מהאזרחים בישראל מחזיקים בה. ומכך שאנחנו מוצאים משמעות עמוקה בחיים פה, ואולי דווקא מפני שהם כל כך מאתגרים ודורשים מאיתנו להילחם עליהם, אלה התוצאות”.

עולים חדשים

והעולה על כולנה תוך כדי ירי טילים מאיראן ומלבנון נחתה ביום שלישי השבוע בישראל טיסה מיוחדת עם יותר מ־50 עולים חדשים מצרפת ומבריטניה. יותר מ־20 משפחות צעירות ו־11 עולים בודדים ארבעה תינוקות, הצעיר שבהם פעוט בן חמישה חודשים בלבד. העולה המבוגר ביותר בטיסה – בן 92. הגיעו בעיצומה של המלחמה הקשה ביותר שעברה על ישראל זה שנים.

כמה שלא ינסו להסביר את התופעה הזאת, אנו מוכרחים להודות שזוהי התנהגות שהיא למעלה מטעם ודעת. אין לזה שום מקום בשכל. כל אדם נורמלי ששומע על העולים שעלו השבוע לישראל מגיע למסקנה שהאנשים הללו דעתם השתבשה עליהם.

הכי טוב הגדיר את זה נשיא ארצות הברית. לאחרונה, נתניהו ציטט את טראמפ שואל אותו בפליאה: “איך זה שאצלכם טיסות החילוץ הן הפוכות? בכל העולם אנשים רוצים לברוח מאזורי קרב – ורק אצלכם, בישראל, כולם רוצים לחזור”. נתניהו ציין כי הוא השיב לטראמפ שזוהי הוכחה לחוסן של העם הישראלי ולעוצמת האמונה.

בחירה חופשית 

הרבי מסביר בהזדמנויות רבות, שבחג הפסח לא התרחש רק שחרור מעבדות לחירות, אלא הבחירה של הקב״ה בעם ישראל. בחירה חופשית אמיתית שאינה תלויה בשום תנאי חיצוני. התורה מתארת זאת במילים “לקחת לו גוי מקרב גוי” (דברים ד’ ל”ד). לא עם שעמד מוכן להיגאל, אלא עם שהיה שקוע בתוך מצרים, בתוך תרבותה ובמצב רוחני ירוד, עד שכמעט לא ניכר הבדל בינו לבין המצרים.

דווקא עובדה זו מדגישה את עומק הבחירה האלוקית. אילו הבחירה הייתה תלויה בזכויות, במעשים טובים או במדרגה רוחנית גבוהה, לא היה מקום לבחירה במצב כזה. אך בפסח התברר שהבחירה של הקב״ה בעם ישראל אינה תלויה בשום דבר מן הסוג הזה. היא אינה תוצאה של סיבה, אלא ביטוי של רצון חופשי מוחלט. זו אינה בחירה הנובעת מיתרון או מהשוואה לעמים אחרים, אלא בחירה שמקורה בעצם הרצון האלוקי.

משמעות הדבר היא נצחית: הבחירה של הקב״ה בעם ישראל היא למעלה מטעם ודעת ולכן היא אינה משתנה ואינה תלויה במצב. גם כאשר אדם נמצא ב“מצרים” פרטית, הבחירה בו עומדת בעינה. יציאת מצרים מגלה קשר עצמי, שאינו תלוי בדבר, והוא מתחדש ומאיר בכל יום אצל כל אחד ואחת מישראל.

התגובה של הרבי

לפני 36 שנים, ימים ספורים לפני שבת פרשת ויקרא, איזשהו רב מפורסם בישראל נשא נאום מאוד שלילי על יהודים — דיבר דברים קשים וקיטרג על עם ישראל.  באותם שנים זכיתי להיות תלמיד ישיבה אצל הרבי ב770 בהתוועדות של אותה שבת עמדתי מול הרבי, אני זוכר כמו היום איך שהרבי פתח את ההתוועדות באופן מפתיע, בציטוט מתחילת ההפטרה של השבוע: ״עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו״.

וכך אמר הרבי “הכרזה זו מבטאת את החיבה העצומה שרוחש הקב”ה לעמו ישראל. החלק הראשון של הפסוק מתאר את המהות הבסיסית של העם היהודי – “עם זו יצרתי לי”. עם-ישראל הוא עמו של הקב”ה, ועל-ידי העם נעשה הקב”ה מלך, שכן “אין מלך בלא עם”.3 יהודי, מעצם הווייתו, הוא עמו של הקב”ה, והקב”ה יצר אותו “לי” – לעצמו.

בהמשך מוסיף הקב”ה שבח נוסף: העם היהודי, בעצם קיומו, מספר את תהילתו של הקב”ה. עצם העובדה שהעם היהודי חי וקיים, אף-על-פי שהוא כבשה אחת בין שבעים זאבים4, בעוד עמים גדולים וחזקים נעלמו ואינם – זהו שבח ותהילה של הקב”ה. יהודי בעצם קיומו מספר את תהילתו של הקב”ה.

דבר זה מקבל משמעות מיוחדת בדורנו, לאחר החורבן הנורא שעבר על העם היהודי דווקא בדור האחרון. עכשיו, כשרואים יהודי חי וקיים, שממשיך את השרשרת ומעמיד דור יהודי נוסף – זהו נס חי של הקב”ה, “תהילתי יספרו”.

מכל זה מובנת החיבה העצומה שרוחש הקב”ה לכל יהודי, חיבה שאינה תלויה כלל במעשיו ובאופן התנהגותו. ומכאן עלינו ללמוד, עד כמה צריך לאהוב כל יהודי וללמד זכות על כל יהודי. וגם אם צריך לעורר יהודי להתקרב יותר לתורה ולמצוות, יש לעשות זאת במלוא האהבה והחיבה, בכבוד ובהתחשבות, מכיוון שמדובר ב”עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו”!” ( “שלחן שבת”, על-פי ספר השיחות ה’תש”נ כרך א, עמ’ 378)

האהבה עצומה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, הבחירה האלוקית בעם ישראל, בחירה שאינה תלויה בטעם ודעת, היא מעוררת אצלנו, אצל כל יהודי, אהבה וקשר לקדוש ברוך הוא שגם הם למעלה מהיגיון.

וזה מסביר את מה שאנחנו רואים: יהודים שעולים לארץ ישראל באמצע מלחמה, תחת אש, כשכולם יושבים במקלטים — ואין לזה שום הסבר הגיוני. זו תגובה, לאהבה האלוקית. אנחנו מחזירים אהבה באותו מטבע: אהבה שלמעלה מכל היגיון.

אנחנו חיים ברגעים יקרים מאוד. בואו ננצל את הרגעים הללו כדי להתחבר לקדוש ברוך הוא ממקום שלא צריך הסברים ולא צריך תירוצים, נחגוג את חג הפסח בשמחה ובהתלהבות כמו שזה פעם ראשונה בחיים, ומשם נמשיך שמחה לכל השנה כולה.

This post is also available in: English

לפרסום רעיונות, הארות וסיפורים בנושא, אנא שלחו אותם כאן למטה

חיפוש

תגיות:

you're currently offline

@media print { #pf-content::before { content: "ב\"ה"; display: block; text-align: center; margin-bottom: 15px; } #pf-content::before { content: "ב\"ה"; display: block; text-align: center; margin-bottom: 15px; } } #pf-content::before { content: "ב\"ה"; display: block; text-align: center; margin-bottom: 15px; } #pf-content::before { content: "ב\"ה"; display: block; text-align: center; margin-bottom: 15px; }