מדוע עם ישראל לא אימץ את השמות “ספר הישר”, “ספר הגאולה” ו“משנה תורה”, ומה מלמדים אותנו דווקא השמות בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים על אהבת הקב״ה לעם ישראל ועל אהבת עם ישראל לקב״ה.
כשהתחלתי ללמד פרשת השבוע באנגלית, אחד הדברים שהיה לי קשה להתרגל אליהם היו השמות הלועזיים של חמישה חומשי תורה. כל חיי גדלתי על בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים, ופתאום אני צריך להגיד Genesis, Exodus, Leviticus, Numbers ו־Deuteronomy. תמיד שאלתי את עצמי מאיפה בכלל הגיעו השמות האלה. למה הם לא תרגום של השמות בלשון הקודש.
אבל האמת המעניינת היא שהשמות הללו לא הומצאו על ידי גויים. המקור שלהם הוא דווקא יהודי. הם מגיעים מתרגום השבעים, התרגום של התורה ליוונית שנעשה לפני בערך 2300 שנה.
הסיפור הידוע הוא על המלך היווני תלמי השני שביקש לתרגם את התורה ליוונית. הוא הזמין 72 חכמים מארץ ישראל לאלכסנדריה, והם תרגמו את התורה. לכן הוא נקרא “תרגום השבעים”. ובאותו תרגום ניתנו גם השמות הלועזיים לחמשת חומשי התורה.
מה שמעניין הוא שבתלמוד ובחז״ל יש לחמשת החומשים שמות אחרים לגמרי, ואלו בדיוק אותם רעיונות שמופיעים גם בשמות הלועזיים.
בראשית – ספר הישר.
שמות – ספר הגאולה.
ויקרא – תורת כהנים.
במדבר – חומש הפקודים.
דברים – משנה תורה.
כלומר, השמות הלועזיים אינם סתם שמות טכניים. הם בעצם תרגום של המהות והתוכן של כל חומש.
ספר בראשית נקרא “ספר הישר”. היות שהאבות, אברהם יצחק ויעקב, נקראו “ישרים”. הם סללו את הדרך הישרה לעבודת ה׳. לכן עם ישראל נקרא פעמים רבות “ישורון”, מלשון יושר והליכה בדרך הישרה. גם היום יש קהילות ובתי כנסת בשם “בני ישורון”, בני אותם ישרים שהאירו לעולם את דרך ה׳.
ואם חושבים על כך, השם “בראשית” (שזה אותו שם גם באנגלית) לא באמת מתאר את רוב תוכנו של הספר. רק הפרשה הראשונה עוסקת בבריאת העולם. רוב החומש, מסוף פרשת נח ועד סוף הספר, עוסק באבות העולם ובבניין עם ישראל. לכן “ספר הישר” לכאורה הרבה יותר מתאים.
ספר שמות נקרא “ספר הגאולה”, בפירוש הרמב״ן על תחילת ספר שמות, והרבי מביא זאת פעמים רבות. כל תוכנו של הספר הוא גלות מצרים, יציאת מצרים, מתן תורה והשראת השכינה בישראל.
ולכן גם השם Exodus, יציאה וגאולה, מתאים בדיוק למהות החומש.
ספר ויקרא נקרא “תורת כהנים”, כי הוא עוסק בעבודת הקורבנות, בטהרה ובכהונה. וזה בדיוק גם הרעיון של השם Leviticus.
ספר במדבר נקרא “חומש הפקודים”, בגלל המניינים והספירות של בני ישראל. וזה בדיוק גם הפירוש של Numbers.
וספר דברים נקרא “משנה תורה”. זהו כמעט תרגום מדויק של Deuteronomy. “התורה השנייה”, חזרה על התורה.
ואכן, זה בדיוק תוכנו של הספר. בחמשת השבועות האחרונים לחייו משה רבנו חוזר על כל מה שעבר על עם ישראל במדבר. הוא חוזר על עשרת הדברות, מזכיר שוב את חטא המרגלים, את המסעות, את המצוות, הכל נאמר מחדש עם ביאורים והדגשות המתאימים לדור שנכנס לארץ.
אבל כאן נשאלת השאלה מדוע עם ישראל לא משתמש בהם בשמות האלו בפועל. למה אנחנו אומרים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים.
לכאורה התשובה פשוטה. אלו המילים הראשונות של כל חומש. אבל אצל עם ישראל שום דבר אינו במקרה. אם חומש נקרא בשם מסוים, כנראה שהמילה הראשונה עצמה מבטאת משהו חשוב עוד יותר.
בראשית – ספר הישר
הרבי מסביר בשיחה רעיון נפלא: חומש בראשית מתחיל במילה “בראשית”. רש״י מביא את דברי המדרש “בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית”. כלומר התורה פתחה דווקא במילה הזאת כדי ללמד שכל העולם נברא בשביל התורה ובשביל עם ישראל.
וזה דבר פלא. הרי מבחינה דקדוקית התורה בכלל לא הייתה חייבת להתחיל במילה “בראשית”. אדרבה, בתרגום השבעים שינו את סדר המילים וכתבו “אלוקים ברא בראשית”, כדי שלא יבואו לטעות ש“בראשית” הוא חס ושלום כוח שברא את אלוקים.
אם כן מדוע התורה כן פתחה במילה הזאת.
רש״י שואל עוד שאלה. הרי התורה היא ספר הוראות ומצוות. המצווה הראשונה שניתנה לישראל היא “החודש הזה לכם” בפרשת בא. אז למה התורה מתחילה עם סיפורי הבריאה, נח, המבול והאבות.
אלא, אומר רש״י בשם המדרש, “כוח מעשיו הגיד לעמו”. יבואו אומות העולם ויטענו “ליסטים אתם” שכבשתם את ארץ ישראל. לכן התורה מתחילה בבריאת העולם כדי ללמד שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם והוא מחליט למי לתת את הארץ. הוא נתן אותה לכנענים לתקופה מסוימת, ולאחר מכן נתן אותה לעם ישראל.
יוצא אם כן שהשם “בראשית” איננו רק התחלה טכנית. הוא מבטא את האהבה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל ואת העובדה שכל הבריאה נועדה בשביל התורה ובשביל ישראל. לכן עם ישראל בחר לקרוא לחומש דווקא “בראשית” ולא “ספר הישר”.
שמות – ספר הגאולה
חומש שמות גם מתחיל בצורה מיוחדת. “ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה”. ורש״י שואל למה צריך לחזור שוב על שמות השבטים. הרי כבר ידענו אותם בחומש בראשית. עונה רש״י “אף על פי שמנאן בחייהם בשמותן חזר ומנאם במיתתן להודיע חבתן”. הקדוש ברוך הוא חוזר ומונה את שמותיהם מתוך אהבה.
אבא אוהב לא מתעייף מלקרוא לילדים שלו בשם שלהם. אפילו תינוק קטן שלא מבין עדיין מה אומרים לו, ההורה נהנה לקרוא לו בשם. השם הוא ביטוי של קשר אישי ושל אהבה. כך גם הקדוש ברוך הוא חוזר על שמות השבטים מתוך חיבה לעם ישראל.
ולכן אף על פי שהשם “ספר הגאולה” או Exodus מתאר את תוכן הספר, עם ישראל בחר לקרוא לו דווקא “שמות”, שמבטא את האהבה של הקדוש ברוך הוא לישראל.
ויקרא – תורת כהנים
חומש ויקרא מתחיל במילים “ויקרא אל משה וידבר ה׳ אליו”.
בדרך כלל התורה פותחת “וידבר ה׳ אל משה”. למה כאן יש הקדמה מיוחדת של “ויקרא”. מסביר רש״י “לכל דיברות ולכל אמירות ולכל ציוויים קדמה קריאה, לשון חיבה”.
כלומר לפני כל פעם שהקדוש ברוך הוא דיבר עם משה, הייתה קריאה של אהבה וקירבה. התורה כתבה זאת כאן פעם אחת כדי ללמד שכך היה תמיד.
אבל זה לא רק חיבה למשה רבנו כאדם פרטי. משה מייצג את כל עם ישראל. רואים זאת אחרי חטא העגל כשהקדוש ברוך הוא אומר למשה “לך רד”, רש״י מסביר “לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם”. כל מציאותו של משה היא בשביל עם ישראל. לכן כשהקדוש ברוך הוא קורא למשה בלשון חיבה, זו בעצם אהבה לכל עם ישראל.
ומסיבה זו עם ישראל בחר לקרוא לחומש דווקא “ויקרא”, למרות שהשם “תורת כהנים” מתאר יותר את תוכן הספר. כי המילה “ויקרא” מבטאת את הקשר, האהבה והקירבה של הקדוש ברוך הוא לישראל.
דברים – משנה תורה
גם חומש דברים מתחיל בצורה מיוחדת. “אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל”.
לכאורה הפסוק בכלל לא מובן. משה הרי עומד בערבות מואב לפני הכניסה לארץ, אז מה פתאום הוא מזכיר כל מיני מקומות אחרים. אומר רש״י שמשה רבנו רצה להוכיח את עם ישראל על הדברים שעשו במדבר, אבל הוא עשה זאת “ברמז” בצורה מכובדת ועדינה. “מפני כבודן של ישראל”.
הוא לא הזכיר במפורש את החטאים עצמם. הוא רק רמז למקומות שבהם התרחשו הדברים, והם כבר הבינו לבד למה הוא מתכוון. כמו אבא שאומר לילד שלו “שלא יקרה מה שקרה בפעם הקודמת”. לא צריך לפרט יותר. הילד כבר מבין לבד.
ולכן אף על פי שהשם “משנה תורה” מתאר היטב את תוכן הספר, עם ישראל בחר לקרוא לו דווקא “דברים”, כדי להדגיש את הדרך המכובדת והרגישה שבה משה דיבר עם עם ישראל.
במדבר – חומש הפקודים
כאן אנו באים לפרשת השבוע, היום אנו מתחילים את חומש במדבר שמתחיל בציווי “שאו את ראש בני ישראל” הציווי לספור את עם ישראל. וכאן נשאלת השאלה למה הקדוש ברוך הוא צריך לספור את בני ישראל. האם הוא לא יודע כמה יהודים יש. עונה על כך רש״י “מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה”.
רש”י מסביר שהספירה היא ביטוי של אהבה. אדם סופר דבר שיקר לו. הורה סופר שוב ושוב את הילדים שלו כשהוא נוסע איתם לטיול, לא כי הוא לא יודע כמה ילדים יש לו, אלא כי הם יקרים לו. כך גם הקדוש ברוך הוא מצווה למנות את ישראל שוב ושוב מתוך אהבה וחיבה. (לקו”ש חלק כ”ג ע’ 67)
אבל כאן דבר אחד קטן לא מסתדר.
לכאורה דווקא השם “חומש הפקודים” או Numbers היה צריך להיות השם שבו עם ישראל ישתמש, כי הוא מבטא בצורה הכי ברורה את החיבה והאהבה של הקדוש ברוך הוא לישראל דרך הספירה. אז למה עם ישראל ממשיך לקרוא לחומש דווקא “במדבר”.
ואוי”ל בד”א שגם השם “במדבר” מזכיר את הזכויות של עם ישראל וכמו שהנביא ירמיהו אומר את הפסוק הידוע בתחילת ספרו “כה אמר ה’ זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה” וכפי שרש”י מסביר “תאוותי לרחם עליכם כי זכרת חסד נעוריך…ומה הוא חסד נעוריך לכתך אחר שלוחי משה ואהרן מארץ נושבת יצאתם למדבר ואין צדה לדרך כי האמנתם בי” השם “במדבר” מראה על אהבת עם ישראל לקב”ה, ועל זה אנחנו לא מוכנים לוותר.
This post is also available in: