התגלית המדהימה שהנציחה את ברכת כהנים מימי בית המקדש הראשון.
בשנת 1979 ערך הארכיאולוג גבריאל ברקאי חפירות בכתף הינום, מדרום־מערב לעיר העתיקה בירושלים. סמוך למרכז מורשת בגין. מדובר במערת קבורה עתיקה מתקופת מלכי יהודה. במשך זמן רב חשבו שהמערה כבר נחקרה ואין בה דבר מיוחד.
אבל אז קרה דבר בלתי צפוי.וכך מתאר את זה ברקאי עצמו
“עבדנו אז עם חבורת צעירים, אחד מהם היה נודניק באופן מיוחד. חשבתי לעצמי: נשים אותו באחת המערות , שינקה את פני הסלע שם. הנחתי שהמערה הזאת שדודה כמו שאר מערות הקבורה, אבל אחרי זמן מה, אני מרגיש שמישהו מושך בשולי חולצתי, אני מסתובב, ורואה את הנודניק עם שני כלים שלמים מימי בית ראשון בידיו. כמעט חנקתי אותו. זו הייתה התנהלות לא תקינה – לשלוף כלים החוצה. הוא לא היה אמור לגעת בהם אלא לקרוא לי פנימה … הילד הזה הוביל אותי אל תגלית חיי, והתרגשות גדולה אחזה בי. … אירגנתי צוות של סטודנטים ונכנסנו לעבודה סביב השעון, 24 שעות ביממה.
…באחד הימים קראה לי פנימה אחת העובדות, והצביעה בפני בתוך העפר על משהו שנראה כמו בדל סיגריה, בצבע אפרפר־סגול. מאוחר יותר מצאנו עוד חפץ דומה, הפעם בגודל של חצי בדל סיגריה. אחרי סינון וניקוי, היה ברור שמדובר בלוחיות כסף שגוללו אותן סביב עצמן, אבל לא ניתן היה לפתוח אותן”
התברר שחלק מהתקרה קרס לפני אלפי שנים כנראה מחמת רעידת אדמה וכיסה שכבה שלמה של ממצאים ולכן איש לא הגיע אליהם. מתחת לערימות העפר והעצמות התגלו מאות חפצים מתקופת בית ראשון – ובהם שתי לוחיות כסף קטנטנות ומגולגלות כמו מגילות זעירות.
הבעיה הייתה שהלוחיות היו דקות ועדינות מאוד. אם היו מנסים לפתוח אותן בכוח הן היו מתפוררות מיד. לכן המדענים פיתחו שיטה מיוחדת, ותהליך פתיחתן נמשך כשלוש שנים. רק לאחר מכן הצליחו לקרוא את הכתב החרוט עליהן.
ואז הגיעה ההפתעה הגדולה. על אחת הלוחיות הופיעו מילים המוכרות לכל יהודי: יברכך ה’ וישמרך יאר ה’ פניו אליך ויחנך ישא ה’ פניו אליך וישם לך שלום.
הכתובת תוארכה לסוף המאה השביעית או תחילת המאה השישית לפני הספירה, ממש בימי מלכי יהודה האחרונים, לפני חורבן בית המקדש הראשון. משמעות הדבר היא שהמילים הללו נכתבו על כסף בערך 600 שנה לפני הספירה, כ־400–500 שנה לפני מגילות ים המלח.
הגילוי עורר התרגשות עצומה, משום שאלו נחשבים לקטעי הפסוקים העתיקים ביותר מן התנ”ך שנמצאו עד היום. החוקרים סבורים שהלוחיות שימשו כקמעות הגנה. האדם נשא אותן עליו, כשהן מגולגלות ותלויות על הצוואר או הבגד, כדי שברכת ה’ תשמור עליו. כיום הלוחיות המקוריות שמורות במוזיאון ישראל בירושלים.
ברכת כהנים היא ברכתו של אהרן
בפרשת השבוע אנו קוראים את ברכת כהנים: “יברכך ה’ וישמרך, יאר ה’ פניו אליך ויחנך, ישא ה’ פניו אליך וישם לך שלום”. אולם למעשה, הפעם הראשונה שבה בירך אהרן הכהן את עם ישראל בברכה זו הייתה כבר בפרשת שמיני, ביום חנוכת המשכן, עוד לפני שנצטווה עליה במפורש בפרשת נשא.
על הפסוק: “וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם” אומר רש”י: “ויברכם – בברכת כהנים: יברכך, יאר, ישא”.(שמיני ט’ כ”ב)
שואל הרבי איך ייתכן שאהרן בירך בברכת כהנים, הרי הציווי על ברכת כהנים נאמר רק מאוחר יותר בפרשת נשא?
אלא מסביר הרבי שאין הכוונה שאהרן קיים כבר אז את מצוות ברכת כהנים, כי עדיין לא נצטווה עליה. אלא שאהרן בחר מעצמו דווקא בתוכן של ברכת כהנים, משום שזו הייתה הברכה המתאימה ביותר לאותו רגע.
מדוע, היות שכל מטרת הקמת המשכן הייתה לכפר על חטא העגל. לאחר יום הכיפורים, כאשר ירד משה רבינו מן ההר ובישר לעם ישראל שהקב”ה סלח להם, ניתנה להם מצוות בניית המשכן, שכל עניינו של המשכן היה להביא כפרה על חטא העגל ולהשרות את השכינה בישראל. לכן כאשר הסתיימה עבודת היום השמיני, אהרן רצה לברך את עם ישראל שיזכו למטרה שלשמה נבנה המשכן השראת השכינה
לפי זה מבאר הרבי, איך שלושת חלקי ברכת כהנים קשורים לשלושת השלבים הנחוצים לכך: “יברכך ה’ וישמרך” אהרן מדגיש שהברכה חייבת לבוא מהקב”ה עצמו. לא די בברכת אהרן, משום שכל עניין הכפרה על העגל תלוי במחילתו של הקב”ה. “יאר ה’ פניו אליך ויחנך” זו הבקשה להשראת השכינה, שיאיר ה’ את פניו לישראל ויתגלה במשכן. “ישא ה’ פניו אליך” כדי שתוכל להיות השראת השכינה, יש צורך במחילה גמורה על חטא העגל; לכן ביקש אהרן שהקב”ה יישא פנים לישראל ויסלח להם.
לפי זה מובן מדוע אהרן בחר דווקא במילים אלו עוד לפני שניתנה המצווה. הוא ראה מול עיניו את הצורך הגדול של עם ישראל באותו יום: כפרה על חטא העגל והשראת השכינה במשכן. ולכן הברכה המתאימה ביותר הייתה בדיוק הברכה של “יברכך, יאר, ישא”.
מה שמיוחד בשיחה הזאת הוא שהרבי הופך את ברכת כהנים מסדרת איחולים כללית לתהליך של תיקון חטא העגל והשראת השכינה:
תחילה “יברכך ה’ וישמרך” הברכה צריכה לבוא מהקב”ה עצמו, משום שהקשר בין עם ישראל לקב”ה נפגע על ידי חטא העגל וזקוק לריפוי מלמעלה. לאחר מכן “יאר ה’ פניו אליך ויחנך” המטרה של המשכן היא שהקב”ה יאיר את פניו לישראל ותשרה השכינה בתוכם. וכדי להגיע לכך יש צורך בשלב נוסף “ישא ה’ פניו אליך” שהקב”ה יסלח וימחל על חטא העגל. ואז יכול להיות גילוי אלוקות והשראת השכינה.
לפי זה מובן מדוע אהרן בחר דווקא בברכה זו ביום חנוכת המשכן. כל תוכן הברכה מבטא את מה שעם ישראל היה זקוק לו באותו רגע: מחילה, קירוב והשראת השכינה.
מסיים הרבי ואומר, אף שברכתו של אהרן הכהן נאמרה ביום מיוחד וחד־פעמי, יום חנוכת המשכן, הרי שהשפעתה אינה מוגבלת לאותו יום בלבד. להפך, ברכה זו ממשיכה לפעול בכל הדורות. עבודתו של אהרן, הביאה לכך שהשכינה חזרה לשרות בתוך עם ישראל, ומאז נקבעה השראת השכינה בעולם באופן נצחי.
לכן הכוח של אותה ברכה קיים בכל זמן ובכל מקום. גם בלילה, כאשר אין נשיאת כפיים, וגם בזמן הגלות ובחוץ לארץ, שבהם ברכת כהנים אינה נאמרת בכל יום, ממשיכה ברכתו של אהרן להעניק ליהודי כוח להתמודד עם חשכת הגלות ולהרגיש את קרבתו של הקב”ה.
וכשם שביום השמיני למילואים הביאה ברכתו של אהרן לגילוי השכינה במשכן, כך גם היום היא מעניקה לנו את הכוח לפעול בעולם ולהכין אותו לגילוי השכינה בשלמות. ועד שנזכה בקרוב ממש לקיום הייעוד “ושכנתי בתוכם” בשלמותו, עם בניין בית המקדש השלישי והגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו ממש.
(מיוסד על לקוטי שיחות חלק כב, שמיני א’, ע’ 39 ואילך)
This post is also available in: