קטגוריהבראשית

פרופסור אלכסנברג מגיע לירוחם ומקים תוך עשרה ימים מיזם שהקמתו לוקחת עשר שנים... וכמו יוסף הצדיק שראה את ההשגחה העליונה בכל צעד בחייו, גם עלינו 'לפקוח עיניים' כדי לראות את ההשגחה העליונה שמנהלת את חיינו.

את ה-25 בדצמבר מציינת היהדות בדרך של שלילה, באי לימוד תורה. בפרשתנו, ישנה התייחסות חיובית לדת שאינה יהודית: יוסף ניצל ממוות בזכות כוהני הדת של מצרים והוא גומל להם כשמותיר את רכושם ברשותם, בעוד הוא מַלאים את רכוש שאר אזרחי מצרים.
מהבעל-שם-טוב אנו לומדים שגם גוי צריך להיות מאמין, כי יראת ה' הופכת את העולם למקום טוב ובטוח.

השבוע התבשרנו שהחיסון לקורונה מאושר, ואלפים בעולם כבר החלו להתחסן. מתברר, שייצור החיסון הסתיים כבר לפני חודשים ארוכים. מה המתנה ארוכה כל-כך יכולה ללמד אותנו בחיי היום-יום, ואיך זה מסביר את פשר קביעת חג החנוכה באיחור של שנה?

שיחת טלפון שקיבל הרב כובש מהונגריה מ"יהודי רע", הובילה לכך שניצוץ הנשמה של היהודי החל להאיר.
בנס חנוכה בחר ה' להראות את חיבתו לעם ישראל, שידליקו בשמן טהור ומהודר. וכמו אותו יהודי, ישנם אלפי נשמות טהורות שמחכות שנמצא ונדליק אותן.

כל מצרים יודעת שה' לצד יוסף: הוא לא מפסיק להזכיר את שם ה' בכל הזדמנות, וזה סוד ההצלחה שלו. כשיהודי מכיר שהצלחתו מגיעה "בעזרת ה'", הוא מקבל שפע בכפלים.

רבקה חוששת שאת ההבטחות של ה' לאברהם על עתיד העם היהודי יעניק יצחק לעשיו, ופועלת שיעקב יקבלם במקומו. כשהתברר שיצחק לא התכוון לכך, יעקב יוצא ל'לוע הארי': לפגוש בעשו ולהשיב לו את הברכות ה'גנובות'.
המסר: לכל אחד כישרון ייחודי, שהוענק מאת ה'. עלינו לנצלו כראוי!