ההיסטוריה הוכיחה שכל ניסיון לכפות אמונה או אורח חיים, סופו שלא להחזיק מעמד, אולם בדורנו מצוות הופכות לטרנד עולמי, כמו שמירה על כשרות באמצעות שמירה על טבעונות או טרנד גידול הזקן.
כפייה זה עוזר?
מאז פרצה מלחמת רוסיה אוקראינה, אנו עדים לסיפורים רבים כיצד השלטון הרוסי (וזה נכון גם באוקראינה) אוכף ביד קשה מי שמנסה להתחמק מהשירות הצבאי, ומדכא כל מי שמנסה להתקומם נגדו.
האמת שאלו לא שיטות חדשות – אלו שיטות ישנות של הרוסים להשתיק מתנגדים לשלטון. כבר בשנות הארבעים של המאה הקודמת גירשו את אבי ע”ה לסיביר לעבודת פרך וכמוהו עוד מיליוני אנשים, וכך נהגו במשך שבעים שנות הקומוניזם.
השיטות הללו אפקטיביות לטווח קצר, אבל במבחן התוצאה, בסופו של דבר השיטות האלו לא משפיעות. רוסיה הקומוניסטית שהיתה ממשלה אדירה התפרקה כמעט מעצמה. משום שבכוח לא מצליחים לשנות דעות של אנשים.
אותו דבר אירע בסיפור של חנוכה. היוונים ניסו בכוח להכריח את היהודים לוותר על דתם, “להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך”, הם אסרו את שמירת השבת וחגי ישראל. הם טימאו את בית המקדש על ידי שהכניסו לשם עבודה זרה, אסרו על יהדים לקיים את מצוות ברית מילה, וגזרו שכל מי שיפר את החוקים האלו ייענש בעונש מוות.
אבל היהודים לא נכנעו ומסרו את נפשם כדי לקיים את המצות, ואחרי שלש שנים של “גזירות אנטיוכוס” פרץ המרד של החשמונאים שבסופו קיבלנו את חג החנוכה.
אנו מוצאים את זה גם בפרשת השבוע. בפרשתנו מקץ אנו קוראים על החלומות של פרעה, ואיך יוסף פתר אותם לפרעה, שהנה באות שבע שנים של שובע על ארץ מצרים ואחריהם שבע שנות רעב שיגרם כתוצאה מכך שהיאור יתייבש (בר”ר פ”ט ד) וכל ארץ מצרים תרעב ללחם. יוסף לא רק הודיע את החדשות הרעות אלא גם הציע פתרון: לצבור את התבואה ולטמון אותה באדמה במשך השבע שנים הטובות, ואז כשיגיעו שבע שנות הרעב להוציא את התבואה וכך יהיה ניתן להציל את מצרים מרעב. בהתאם לכך פרעה מינה את יוסף למושל על ארץ מצרים “ויצבור יוסף בר כחול הים הרבה מאוד עד כי חדל לספור כי אין מספר” (מקץ מא, מט).
ואז התורה מספרת שהגיעו שנות הרעב “ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו” (מא, נה).
נשאלת השאלה מה פתאום הם באו לצעוק לפרעה ללחם והוא שלח אותם ליוסף, והרי הם צברו אוכל “כחול הים”. אומר רש”י “שהרקיבה תבואתם שאצרו חוץ משל יוסף”, התבואה שהמצרים אספו הרקיבה, ורק מה שיוסף צבר לא הרקיב. א”כ לכאורה הם היו צריכים לפנות ליוסף, מה פתאום הם הלכו לפרעה? אומר רש”י: “לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו, וכשבאו אצל פרעה ואומרים כך הוא אומר לנו, אמר להם למה לא צברתם בר והלא הכריז לכם ששני הרעב באים, אמרו לו אספנו והרקיבה, אמר להם א”כ כל אשר יאמר לכם תעשו”.
מנהג הברית במצרים
יוסף אמר להם שאם הם רוצים אוכל הם צריכים לעשות ברית מילה. באותם ימים המושג של ברית היה קיים רק אצל משפחת אברהם, שום אדם אחר בעולם לא נהג כך. כשהם שמעו על התנאי הזה הם התקוממו והלכו להתלונן לפרעה. פרעה ענה להם שאין להם ברירה כי אם הוא אדם קדוש שרק אצלו התבואה לא מרקיבה אז כולנו תלויים בו, ולכן חייבים לשמוע בקולו.
מדוע באמת יוסף גזר על כל המצרים שימולו, והרי החובה ע”כ היא רק לצאצאיו של אברהם אבינו? מסביר הרבי את הסיבה ההלכתית לכך: היות שהקב”ה ציוה את אברהם “המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך” (לך לך יז, יג), שגם העבדים של יהודי חייבים במילה ומכיוון שהם הפכו לעבדים של יוסף לכן הם היו חייבים במילה.
ה’יפה תואר’ מסביר “שכיון שהם זילזלו ביוסף ובניו שהם נימולים, כדרך הערלים שמזלזלים בנימולים לכן ציוה אותם על המילה”, ויתרה מזו, “יוסף ראה שעתידים בני ישראל לבוא בגולה במצרים והוא חשש שמא יתבוללו בתוכם ויימנעו מלקיים מצות מילה לכן עלה בדעתו לחייב את מצרים למול עצמם, וכך גם בנ”י לא יעברו על מצות מילה” (עץ יוסף למדרש תנחומא מקץ אות ז – חומש קול מנחם עמ׳ 306). ואכן המצרים מלו את עצמם.
אבל בוא ונבדוק במבחן התוצאה: האם יוסף הצליח לשנות את התרבות המצרית שהם ימולו את עצמם? את התשובה לכך אנו מוצאים בהגדה של פסח, ההגדה מביאה פסוק מספר יחזקאל “ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמייך חיי ואומר לך בדמייך חיי” (טז, ו). אומר רש”י שלפני יציאת מצרים לעם ישראל לא היתה הזכות להיגאל ולכן הקב”ה “נתן להם שני מצות דם פסח ודם מילה שמלו באותו הלילה” (בא יב, ו).
מתברר שכמה דורות לאח”ז לא רק שהמצרים לא המשיכו במנהג של ברית מילה אלא להיפך, רבים מבני ישראל חיקו את המצרים וגם הם לא קיימו את מצות ברית מילה. ולכן לפני יציאת מצרים הם הוצרכו למול את עצמם. הרי לנו שהשיטה לכפות על אנשים לקיים משהו נגד רצונם לא מחזיקה מעמד.
מצוות התורה הופכות לטרנד
א”כ מהי הדרך הנכונה? לאחרונה רואים שהקב”ה שהוא אב הרחמן דואג לכך שיהודים יקיימו מצות בלי כפייה ובלי מלחמות אלא בדרך של חסד. בשנים האחרונות התפשטה תופעה מעניינת: יותר ויותר אנשים הופכים להיות טבעונים, מה שנקרא “Vegan”, הם לא אוכלים שום דבר שבא מן החי, וביניהם ישנם הרבה יהודים, ודווקא היהודים הם ‘מחמירים’ מאוד בדיני ‘ויגאן’. ומה שהכי מפתיע זה שבשנת 2017 תל אביב הוכתרה בעיתונות העולמית “כעיר הבירה הטבעונית של העולם”, מדוע? כי בתל אביב ישנם יותר מסעדות טבעוניות מאשר בכל עיר אחרת בעולם, והיא משרתת 200,000 טבעונים בישראל!!!
מה בעצם קורה פה? הקב”ה ראה שיהודים מאיזה טעם שיהיה לא מקפידים על כשרות ובפרט בעיר כמו תל אביב, והרי הקב”ה אוהב את ילדיו ורוצה לזכות אותם במצוות כשרות, ולהכריח יהודים לא עובד כי הם “עם קשה עורף”, לכן הקב”ה דאג שזה יהפוך לטרנד עולמי, והיות שהיהודים הם תמיד הראשונים להתגייס לכל מהפכה, גם פה הם הנחשונים. הם בוודאי לא חושבים שהם שומרים כשרות, אבל מי שלא אוכל שום דבר מן החי ממילא הוא כבר שומר כשרות כמעט בשלמות.
תופעה אחרת שהתפשטה בשנים האחרונות היא גידול זקן. עד לשנים האחרונות, בדרך כלל רק יהודים שומרי תורה ומצוות גידלו זקן, אבל בשנת 2010 לערך חל שינוי עצום, ידוענים ושחקנים מפורסמים מהוליווד התחילו לגדל זקן, ומאז זה הפך לטרנד עולמי. כל אחד נותן הסברים ותירוצים מדוע הוא מגדל זקן ובוודאי שאף אחד לא עושה את זה מטעמי דת, אבל בפועל כולם עושים את רצון ה׳ (מיוסד על מכתבו של הרבי בקשר לטהמש”פ אג”ק חלק יו”ד עמ׳ לא).
וזה מה שהרבי עשה לחג החנוכה. לפני ארבעים חמישים שנה, חנוכה היה חג זניח לפי ערך, אבל אז הרבי הכריז שיקימו מנורות ציבוריות בכל מרכזי הערים. נשיאים, ראשי מדינות ואישים מפורסמים השתתפו ומשתתפים בטקס הדלקת הנרות. היום חמישים שנה מאוחר יותר אנו רואים שהדלקות ציבוריות הפכו לטרנד עולמי.
בכל מקום בעולם ארגונים יהודיים ואפילו מרכזי קניות מארגנים מיוזמתם הדלקות ציבוריות. החנוכייה היום נוכחת ברשות הרבים יותר ממה שהייתה אי פעם בהיסטוריה מאז נס חנוכה.
וזה כל המטרה של הרבי, לעשות מכל מצוה טרנד עולמי שאז כולם ירצו לקיים אותם. אז בתור באי בית חב”ד אתם הראשונים לדעת מה הולך להיות הטרנד החם בשנים הבאות ולהצטרף אליו הרבה לפני שכולם עושים אותו.
This post is also available in: English