התנ”ך מספר על כמה אנשים שביקשו דברים שלא כהוגן, בכל זאת הקב”ה זימן להם את הדבר המתאים והנכון להם. כי בשידוך הקב”ה מעניק סיוע מיוחד.
צאנד סאגדי
נושא האנטישמיות בעולם לא יורד מסדר היום, ורבים חוששים, לאור האירועים האחרונים במדינות אירופה למידת ההשפעה ההולכת וגוברת של גורמים שאינם ידידותיים לעם היהודי. אחד מהגורמים האחראים להידרדרות האנטישמית בהונגריה היא מפלגה ימנית קיצונית בשם “יוביק”. לפני מספר שנים, האיש השני בחשיבותו במפלגה הזאת היה צאנד סאגדי שהסית בחריפות נגד היהודים לעתים קרובות.
באחת הפעמים כאשר הוא דיבר על התקציב שהממשלה הציגה, הוא העיר שהתוכנית הכלכלית הזאת מיטיבה עם היהודים העשירים במדינה ומזיקה להונגרים העניים. הוא התבטא בציניות ואמר שנראה כאילו שמעון פרס הגה את התוכנית הזאת. הוא נהג לומר שהונגריה צריכה להתגונן בפני היהודים וכדומה, ואף אמר שהסיבה שהממשלה ההונגרית מוכרת נכסים לאומיים היא כדי שהיהודים העשירים יוכלו לשלוט על הכל.
צאנד סאגדי הפך לדמות פופולרית ביותר בהונגריה, עד שהמתחרים שלו החלו לחטט בעברו, וגילו לתדהמתם שהוא עצמו יהודי! אמא שלו היתה בת לניצולי שואה. הסבתא שלו היתה היחידה מכל משפחתה ששרדה את אושוויץ בעוד שכל בני המשפחה ניספו שם. הסבא היה עובד כפיה במחנה עבודה נאצי בתקופת השואה. רק כשאמא שלה היתה בגיל 14 הסבא והסבתא סיפרו לה שהיא יהודיה והזהירו אותה שלא לספר זאת לאף אחד, שמא יהיה עוד אושוויץ. כשאמא שלו התחתנה עם גוי הסבא מאד שמח מזה.
כאשר נודע לאנטישמי הזה שהוא יהודי, הוא התקשה לעכל את החדשות המסעירות הללו. הוא התחיל להתפלפל ולתת תירוצים והסברים וכו’, אולם חבריו במפלגה לא עשו לו הנחות; אחד מהם אמר לו שהכי טוב לירות בו ואז הוא יקבר כהונגרי טוב. השני הציע לו להביע התנצלות על כך שהוא יהודי. לאט לאט הציפו אותו המחשבות: האם עלי להתנצל על כך שמשפחתי נרצחה בשואה?
ממספר שתיים במפלגה, הפך צאנד סאגדי לבעיה מספר אחת של המפלגה. המפלגה התפטרה ממנו במהירות, הוא גילה את יהדותו, והתחיל ליצור קשר עם הרב אוברלנדר השליח של הרבי להונגריה. הוא התחיל ללמוד תורה, לאכול כשר וללכת לבית הכנסת ומשתדל לשמור שבת. בתחילה, כשהוא הופיע בבית הכנסת – אנשים התייחסו אליו כמו אל “מצורע”, אבל במשך הזמן התרגלו אליו.
כשהוא דיבר עם הסבתא שלו בת ה-94 (שמעולם לא סיפרה לו שהוא יהודי), היא סיפרה לו את חוויותיה מאושוויץ, ואז הוא קלט שהשואה היתה סיפור אמיתי. בראיון לעיתונות הוא אמר שבתחילה הוא והמפלגה שלו שנאו את הצוענים, לאחר מכן הם שנאו את היהודים, לאחר מכן את הרומנים והסלובקים ומיעוטים נוספים, עד שבסוף הפכה השנאה למטרה בפני עצמה, והם שנאו את כל מי שלא נראה בדיוק כמותם. בשנת 2016 עשו עליו סרט התיעודי שנקרא Keep Quiet,
אליעזר עבד אברהם
בפרשת השבוע, חיי שרה, אנחנו קוראים על השידוך של יצחק. עבדו של אברהם, אליעזר, נשלח לארם נהריים, כדי למצוא שידוך ליצחק מקרב המשפחה של אברהם אבינו. וכפי שאברהם אמר לו במפורש “ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי” (בראשית כד, מ).
אליעזר הגיע לארם נהריים לעת ערב, עצר ליד הבאר, שזה למעשה היה המקום שבו כולם היו מתקבצים ביחד, כמו הסופר-מרקט השכונתי וכדו’. הוא פנה בתפילה לה’ ואמר: “והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם לגמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק” (כד, יד). עוד טרם שהוא סיים את דבריו, הופיעה נערה צעירה לשאוב מים, אליעזר רץ אליה וביקש ממנה קצת מים, והיא ענתה: “שתה אדוני… גם לגמליך אשאב”. אליעזר הבין מיד שזאת הנערה המיועדת; הוא הוציא מתנות והעניק לה, ורק אחר כך הוא נזכר לשאול “בת מי את”, והיא אכן השיבה שהיא ממשפחתו של אברהם אבינו.
שואל על כך המדרש רבה (חיי שרה פרשה ס, ג): “הא אלו יצאה אמה אחת והשקתו היה משיאה לבן אדונו, אתמהא”. המדרש תמה על התנהלותו של אליעזר שהחליט על הסימן הזה בענין כה גורלי וקריטי, ומה היה קורה אם היתה יוצאת נערה אחרת והוא היה מבקש ממנה קצת מים, והיא היתה מאד נחמדה ומציעה מים גם לגמלים ולבסוף היה מתברר שהיא בכלל לא ממשפחתו של אברהם – האם גם אז אליעזר היה משיא אותה ליצחק? וכי אברהם ביקש ממנו להביא נערה בעלת מידות טובות שאוהבת חיות ומגינה עליהם? או שהוא ביקש ממנו במפורש להביא מישהי ממשפחתו?
נערה בעלת מידות טובות ניתן היה למצוא גם בארץ כנען, לשם כך לא היה צריך להטריח את אליעזר למרחקים. אמנם נכון שהקב”ה ‘שיתף פעולה’ איתו, “זימן לו הקב”ה כהוגן”, אבל אליעזר עצמו “שאל שלא כהוגן”.
המדרש מביא עוד דוגמאות על אנשים ש”שאלו שלא כהוגן”, ואף היה מקרה אחד שהקב”ה לא שיתף פעולה עם השואל.
כלב בן יפונה
בספר יהושע (פרק יב) מסופר על כלב בן יפונה בעלה של מרים, הוא היה מהמרגלים שמשה שלח לתור את הארץ. בסופו של דבר, עשרה מרגלים הוציאו דיבה על הארץ ומתו, ואילו אותם שניים, יהושע וכלב, שאהבו את הארץ הובטחו שהם יכנסו אל הארץ.
מאותו אירוע כבר חלפו ארבעים וחמש שנים, עם ישראל כבר יושב בארץ, עברו שבע שנים של כיבוש הארץ. ואז יהושע החל לחלק את הארץ לשבטים. אנחנו קוראים על כלב בן יפונה שניגש אל יהושע ומזכיר לו שמשה רבינו הבטיח לו בזמנו שהוא יקבל את העיר חברון שבה שוכנת מערת המכפלה, והוא מבקש אפוא מיהושע שיתן לו את הזכות לכבוש את העיר ושהיא תהיה שייכת לו ולזרעו אחריו, וכפי שהוא אמר ליהושע “ככוחי אז וככוחי עתה” (יהושע ה, טו).
יהושע אכן העניק לו את כל האיזור, וכלב אכן הלך וכבש את חברון. לא רחוק מחברון ישנה עיר בשם “קרית ספר”, כלב אמר “אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי את עכסה בתי לאישה”. לפועל, מי שהלך ולכד את העיר היה האחיין שלו, עתניאל בן קנז, והוא אכן התחתן עם בתו של כלב.
שואל המדרש: “אילו לכדה עבד אחד היה נותן לו את בתו” – מה היה קורה אילו עבד (לא יהודי) שלא יכול היה להנשא לבתו היה לוכד את קרית ספר, כיצד היה כלב מתמודד עם הבטחתו? למזלו הקב”ה שיתף פעולה איתו ו”זימן לו הקב”ה כהוגן”.
שאול המלך
בתקופת שאול המלך, בני ישראל סבלו קשות מהפלשתים. ואז הופיע גליית הענק בשטח; הוא היה יוצא מידי יום ומציע לבני ישראל לשלוח נציג אחד מטעמם והם יערכו התגוששות, והמנצח יהיה האדון של השני. כלומר, אם הנציג של בני ישראל ינצח אותו – הפלשתים ישלמו מיסים וישתעבדו לישראל. אבל עם גליית הענק ינצח הרי שעם ישראל יהפכו לעבדים לפלשתים.
שאול המלך פחד מאד, והוא הורה להכריז לכל הצבא שעמד אז מוכן למלחמה, “והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו” (שמואל א, יז, כה). ואז הופיע דוד בן ישי. הוא בא לשאול המלך ואמר “עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה”. אמר לו שאול “לא תוכל ללכת כי נער אתה”, ענה לו דוד: אני רועה צאן והצלחתי להלחם עם אריה ודוב שהתקיפו את העדר והרגתי אותם. הקב”ה אשר הציל אותי מהאריה – יציל אותי מגליית.
דוד לקח חמישה אבנים חלקים ואת החץ שלו, הקב”ה עזר לו והוא הצליח להרוג את גליית, והוא אכן התחתן עם מיכל בת שאול. שואל המדרש: “הא אילו יצא כושי אחד או עובד כוכבים אחד או עבד והכהו היה נותן לו את בתו” – מה היה קורה אילו אדם לא יהודי היה בא והורג את גליית, האם גם אז היה שאול נותן לו את בתו לאשה? אלא שגם במקרה הזה הקב”ה שיתף פעולה “וזימן לו הקב”ה כהוגן”, מישהו שמתאים לבתו של המלך. ובסופו של דבר, דוד עצמו היה המלך.
בתו של יפתח
אבל היה מקרה אחד שזה לא עבד. מסופר בספר שופטים (פרק יא) על יפתח שהנהיג את עם ישראל למלחמה בבני עמון, ואז ממש לפני פתיחת המלחמה יפתח נדר נדר ואמר “אם נתון תתן את בני עמון בידי, והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום… והעליתיהו עולה”. ומיהו זה שבסוף יצא כאשר חזר מהמלחמה? “והנה בתו יוצאת לקראתו בתופים ובמחולות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת” (יא, לד). המדרש מסיים ואומר שהפעם הקב”ה לא שיתף פעולה, “זימן לו הקב”ה שלא כהוגן”.
לפועל, יפתח כמובן לא הקריב את בתו, כי אסור בתכלית האיסור לעשות זאת, אבל היא ישבה לבדה בבדידות עד סוף ימי חייה (רד”ק).
שידוך במקום הראשון
מכל אותם הסיפורים בתנ”ך אנו למדים שאסור לתת הבטחות ולדבר יותר מידי, שכן לפעמים קשה מאד לעמוד בהבטחות הללו, כמו אותו אנטישמי שדיבר נגד יהודים ולבסוף גילה שהוא אחד מהם…
אבל לכאורה תמוה, מדוע באמת בשלושת הסיפורים הראשונים הקב”ה “זימן להם כהוגן”, ודווקא בסיפור של יפתח הקב”ה זימן שלא כהוגן?
אפשר לומר על פי הביאור של הרבי (בשיחת כ’ חשון תשמ”ב כרך א עמ’ 400-404) כאשר זה נוגע לשידוך, הקמת בית בישראל, הקב”ה דואג שהכל יסתדר על הצד הכי טוב אף-על-פי ש”שאלו שלא כהוגן”, מכל מקום, הקב”ה נותן להם יותר ממה שמגיע להם, העיקר שיעשו את הנישואין. משום שהנישואין הם היסוד של העולם, ויסוד של בית בישראל הוא דבר חשוב וחיוני מאד. כשזה מגיע לשידוכים, שם ישנה השגחה פרטית וסייעתא דשמיא מיוחדת כדי שהשידוך יצליח ולכן הקב”ה “זימן להם כהוגן” למרות ש”שאלו שלא כהוגן”.
אם מישהו צריך ראיה נוספת על חשיבות מוסד הנישואין אצל הקב”ה, באים הסיפורים הללו ומוכיחים לנו שאצל הקב”ה אין דבר יותר חשוב מלזווג זיווגים.
This post is also available in: