בתפילות יום הכיפורים אנו פונים אל ה' כ'אבינו' וכ'מלכנו', ומבקשים שיגזור דיננו לחיים טובים. קשר המבוסס על אהבה בלבד אינו מספיק, כדי לקיים את כל מצוות ה', ובפרט אלו שאינן מובנות לשכל האנושי, נדרש מימד של יראה וקבלת עול.
כל נדרי: אבינו או מלכנו?
כ
ירח דבש
י
חודש תשרי הוא מעין 'ירח דבש' בינינו לבין הקב"ה, במהלכו אנו מוקפים במנהגים הקשורים בדבש. הדבש מסמל דבר שמגיע מן המוכן, בלי עמל ויגיעה. בימים אלו אנו מבקשים מה' שייתן לנו שנה טובה בקלות ובמתיקות.
ההשקפה היהודית על שבוע עבודה של ארבעה ימים
ה
בשנים האחרונות מתקיים דיון ציבורי נרחב בנושא שבוע העבודה בן ארבעה ימים. הרעיון כבר אינו תיאורטי בלבד, והוא מעלה שאלה עמוקה יותר: אם הטכנולוגיה תשחרר בעתיד את בני האדם מהצורך לעבוד, מה הם יעשו עם החופש הזה?
קול השופר של הרבי לא היה עצוב
ק
ראש השנה זה יותר מאשר יום הדין. ביום זה אנחנו באים להמליך את הקב"ה למלך על העולם, לקבל על עצמנו מרצוננו את מלכותו, ולבקש ממנו שינהג בנו בחסד, ברחמים ובנדיבות של מלך. סיפורו של הרב ג'ונתן סאקס נותן מבט חדש לקול השופר.
לרקוד בראש השנה?
ל
מצד אחד זה יום רציני בו נקבעת השנה כולה ומצד שני אנו שמחים בסעודה ובשירה. השמחה החסידית נובעת מהאמונה והביטחון שהקב"ה ייתן לנו שנה טובה ומתוקה.
אל תעזוב, זקוקים לך!
א
אברהם אבינו הצטווה שוב ושוב לצאת ממקומו ולהתקדם בשליחותו. כך גם כל אחד מאיתנו נקרא בראש השנה לצאת מאזור הנוחות למקום בו יכול להשפיע. לעיתים צריך להרחיק לכת, אך תמיד להיות היכן שזקוקים לך.
האונייה שטבעה והמסר שנשאר
ה
מאלטלנה ועד "אתם ניצבים היום כולכם": כשעם ישראל מאוחד, שום הר אינו גדול מדי.
הרצון לחיות לעד
ה
מחקר שפורסם מגלה כי רוב האנושות מאמינה בנצחיות הנשמה, רעיון שמושרש עמוק ביהדות. פרשת וילך מלמדת שכאשר אדם חי בדוגמת משה רבינו, שבכל יום המשיך ללכת ולהתקדם, לא רק חייו בעולם הזה נעשים משמעותיים יותר, אלא גם נשמתו ממשיכה להתעלות ולהתקדם בזכות התורה, המצוות והמעשים הטובים שהותיר אחריו.
החוב שלא נשכח
ה
יש הבטחות שעוברות מדור לדור. מצוות מעשר מגלה לנו שלפעמים אנחנו לא רק מקיימים מצווה, אנחנו משלימים חוב שהתחיל לפני מאות שנים.
לדאוג ל”אחרון שבישראל”
ל
מתי אדם באמת נהנה ממה שיש לו? המתנה של 14 שנה עד למצוות הביכורים והעיכוב בבקשת הגשמים עד שאחרון עולי הרגל יגיע לביתו בשלום מלמדים את העיקרון ששמחתו של יהודי אינה שלמה כל עוד יהודי אחר עדיין לא יכול להנות. ההנאה מתחילה כשגם הזולת שותף לשמחה.