לפעמים נדמה לנו שהחיים שלנו עומדים על קרקע יציבה, ורק אז אנחנו מגלים שהקרקע שמתחתינו יכולה להשתנות. סיפורו של יונה הנביא מזכיר לנו שהחיים דומים לים סוער, ושהתורה והמצוות נותנות לנו את האונייה הדרושה לא רק כדי לעבור את הסערה בשלום, אלא גם כדי לעזור לאחרים.
לימוד התורה מעניק משמעות לאדם ומחיה את נפשו. גם הקהילה נותנת לאדם תחושת שייכות ואכפתיות. ביום הכיפורים אנו מבקשים מה' לעשות חסד עמנו, והדרך לעורר חסד מלמעלה היא להרבות בחסד ואיכפתיות בינינו.
המספרים המדהימים של ישראל מספרים סיפור שהסטטיסטיקה לבדה אינה יכולה להסביר. מאחורי תוחלת החיים הגבוהה, המשפחות החזקות ורמות האושר הגבוהות של ישראל מסתתר רעיון יהודי עמוק יותר: חיים בעלי משמעות אינם חיים ללא בעיות, אלא חיים שבהם אנו יודעים שאנו חלק ממשהו גדול מאיתנו.
בתפילות יום הכיפורים אנו פונים אל ה' כ'אבינו' וכ'מלכנו', ומבקשים שיגזור דיננו לחיים טובים. קשר המבוסס על אהבה בלבד אינו מספיק, כדי לקיים את כל מצוות ה', ובפרט אלו שאינן מובנות לשכל האנושי, נדרש מימד של יראה וקבלת עול.
ביום הכיפורים משה הצליח לשנות את הגזירה על עם ישראל, והפך את ה'טיעון' שהעם קשה עורף למעלה שלו. בזכות החוצפה העם היהודי היה מסוגל לשרוד את הקשיים לאורך הדורות, וגם עלינו לאמץ לעצמנו קצת חוצפה יהודית, וכך נוכל לבקש מה' שנה טובה ולתבוע את בוא הגאולה.
על הניצוץ שמתעורר בדור הצעיר, מנהיג שחיפש מים בערבה – ועל כל אחד מאיתנו שמבקש לשמר את הרגע.
ברגע שביקשו ממנו להצטרף למנין, הוא הרגיש תחושת שייכות לעם היהודי ולארץ אבותינו.
ביום הכיפורים מתגלה ה'יחידה' שבנפש. אנו חשים בה בבירור כאשר יהודים רבים באים לבית הכנסת, בשנה האחרונה היא קיבלה ביטוי עוצמתי בליבם של החיילים הלוחמים שמוסרים את נפשם עבור עם ישראל.
בטרם השינה אנו אומרים תפילה בה מבקשים סליחה מכל מי שנפגע מאיתנו במהלך היום. גם ערב שבת זה זמן מתאים לבקש סליחה. ביום הכיפורים אנו מבקשים סליחה מהחיים וגם מהנפטרים.
הגישה היהודית להתמודדות עם צער וטרגדיות היא שיש לזכור ולכבד את האובדן, אך לא לשקוע באבלות לנצח. היהדות מתמקדת באופטימיות ותקווה. עלינו להתמקד בטוב ולפעול למענו.
you're currently offline