שלושה סיפורים מראשית השליחות בקליבלנד של הרב לייבל אלבסקי.
כשקשורים למעלה מצליחים
כ
באישור הצנזורה
ב
אנו מגלים שהתורה 'מצנזרת' לעיתים סיפורים לא נעימים מתוך אהבת ישראל, ורק לאחר דורות, כאשר אין מי שייפגע מכך, הדברים מתגלים. לומדים מכך שעלינו להיזהר מלדבר בגנותם של אחרים ולפרסם דווקא את שבחן של ישראל.
מ”מיצרי הורמוז” ל”מיצר הגרון”
מ
כשהמעבר הפנימי נפתח, האדם משתנה מבפנים – ומשם מתחילים להיפתח גם כל המיצרים והצמצומים שבעולם כולו.
ה’מהפכה התעשייתית’
ה
אחד האתגרים המרכזיים בדור הזה הוא ההתרחקות של בני המשפחה מההורים והסבים זאת בעקבות ה'מהפכה התעשייתית' ששינתה את אורח החיים ואת מבנה החיים של התא המשפחתי. כיצד ניתן לחיות יחד בהרמוניה ובשלום?
לא “לבקר” אלא “להישאר”
ל
מהירח ועד פרשת שמיני מתגלה אותו יסוד: לא לברוח מהעולם אלא להישאר בתוכו ולבנות בו קדושה אמיתית.
ברכת כהנים – כל אחד יכול
ב
ברכת כהנים אינה שייכת לכהנים בלבד אלא היא כוח שניתן לכל יהודי לברך ולהשפיע טוב ואור לסביבתו, ומתוך כך נעשה צינור לברכתו של הקב"ה בעולם.
אחרון של פסח: איך רוכשים סבלנות?
א
תכונת הסבלנות אינה מולדת בלבד אלא היא נרכשת ומתפתחת מתוך החיים עצמם. כאשר עם ישראל חטא בקוצר רוח, הוא עורר את מידת הרחמים והסבלנות למעלה.
שביעי של פסח: למה “נחשון” לא קיבל קרדיט?
ש
מעשהו של נחשון בן עמינדב לא זוכה לקרדיט מיוחד משום שהיהדות אינה מיוסדת על רגעים הרואיים חד-פעמיים אלא על מסירות נפש יומיומית, 'סיזיפית' ומתמשכת. על מסירות זו עומד קיומו של עם ישראל.
מהו סוד ההצלחה של היהדות?
מ
היהדות איננה שייכת לאליטה מצומצמת אלא פתוחה ונגישה לכל יהודי. לכן חכמינו מרחיבים את ההגדרות של חוכמה, גבורה ועשירות כך שכל אחד יוכל להיות חלק מהן. כמו בשולחן הסדר, שסביבו מסבים כולם יחד וממשיכים את המסורת מדור לדור.
למה מכניסים תפוח למתכון של החרוסת?
ל
בליל הסדר אנו אוכלים חרוסת, זכר לטיט, אך ישנו טעם נוסף לחרוסת – "זכר לתפוח". התפוח מסמל את מסירות נפשן של נשות ישראל במצרים, שחרף הגזירה הקשה עשו הכול כדי ללדת ילדים במסירות נפש, ובזכותן באה הגאולה.