קטגוריהחגים

מצד אחד זה יום רציני בו נקבעת השנה כולה ומצד שני אנו שמחים בסעודה ובשירה. השמחה החסידית נובעת מהאמונה והביטחון שהקב"ה ייתן לנו שנה טובה ומתוקה.

אברהם אבינו הצטווה שוב ושוב לצאת ממקומו ולהתקדם בשליחותו. כך גם כל אחד מאיתנו נקרא בראש השנה לצאת מאזור הנוחות למקום בו יכול להשפיע. לעיתים צריך להרחיק לכת, אך תמיד להיות היכן שזקוקים לך.

עד מתן תורה אנו מוצאים שכשנוצרו מחלוקות רוחניות, הפתרון היה להיפרד. כך אברהם נפרד מלוט, יצחק מישמעאל ויעקב מעשיו. אולם במעמד הר סיני נוצרה מציאות חדשה. מאותו רגע נעשו כולם ערבים ואחראים זה לזה.

הדרך למנוע אלימות ושנאה היא באמצעות חינוך לערכים ולמוסר המבוססים על אמונה בקב"ה. במתן תורה עם ישראל לא קיבל רק רעיונות יפים, אלא ציוויים אלוקיים מחייבים, שנועדו להיות המצפן ומורי הדרך לחיי האדם והחברה כולה.

מעשהו של נחשון בן עמינדב לא זוכה לקרדיט מיוחד משום שהיהדות אינה מיוסדת על רגעים הרואיים חד-פעמיים אלא על מסירות נפש יומיומית, 'סיזיפית' ומתמשכת. על מסירות זו עומד קיומו של עם ישראל.

היהדות איננה שייכת לאליטה מצומצמת אלא פתוחה ונגישה לכל יהודי. לכן חכמינו מרחיבים את ההגדרות של חוכמה, גבורה ועשירות כך שכל אחד יוכל להיות חלק מהן. כמו בשולחן הסדר, שסביבו מסבים כולם יחד וממשיכים את המסורת מדור לדור.

בליל הסדר אנו אוכלים חרוסת, זכר לטיט, אך ישנו טעם נוסף לחרוסת – "זכר לתפוח". התפוח מסמל את מסירות נפשן של נשות ישראל במצרים, שחרף הגזירה הקשה עשו הכול כדי ללדת ילדים במסירות נפש, ובזכותן באה הגאולה.